Image by Gerd Altmann from Pixabay
המלחמה מול איראן שיתקה בן רגע אלפי עסקים בישראל. ענפים שלמים – מסעדות, תיירות, אירועים, מופעים ותעופה – פשוט נעצרו, בלי התרעה, בלי אופק ברור, ובלי כרית ביטחון אמיתית להמשך.
מערכת ישראל עסקים
בעלי עסקים קטנים לא זקוקים לרחמים – הם זקוקים למענה מיידי. הלחץ התזרימי כבר כאן: אין הכנסות, יש התחייבויות, ההוצאות נמשכות. שכר עובדים, שכירויות, תשלומים לספקים – כל אלה ממשיכים לזרום, גם כשהלקוחות לא באים. הקריסה איננה תרחיש – היא מציאות עבור מי שלא ימצא פתרון בתוך ימים.
הציפייה מהממשלה ומבנק ישראל ברורה: לא לחכות. כמו שיש מענה ביטחוני מיידי – כך צריך מענה כלכלי מיידי. קרנות סיוע בפעולה, הלוואות מדינה מיידיות, דחיית תשלומי מס וביטוח לאומי, מענקים ממוקדים לענפים שנפגעו ראשונים – כל אלה הם לא “שיח”, הם צו שעה.
הניסיון מהעבר מלמד שאם לא פועלים מהר – המחיר מוכפל. עסק שנסגר לא נפתח בקלות. עובדים שפוטרו לא חוזרים מיד. אמון שהתרסק לוקח שנים לבנות.
אבל יש גם תקווה. בעבר, דווקא מתוך שיתוק נולדו מהלכים חדשניים: מיזמים יצירתיים, שיתופי פעולה בין עסקים, התאמה מהירה לדיגיטל, גיוס קהלים ברשתות החברתיות, ומעבר זריז למודלים גמישים.
אם אתה בעל עסק – אל תשתוק. תעלה פוסט, תפנה לרואה חשבון, תדבר עם בנקאי, תכתוב למקבלי החלטות. אם את עובדת סוציאלית או יועצת עסקית – תציעי לעזור. אם אתם משרד ממשלתי או בנק – אל תחכו להנחיה. תובילו.
העתיד של הכלכלה הישראלית נמצא עכשיו לא במסדרונות הכנסת – אלא בלחץ הדם של בעלי עסקים בכל פינה בארץ.
מה לדעתכם צריך לקרות כבר השבוע כדי למנוע קריסה?
האם נתקלתם בגוף שכן מציע פתרון יעיל ומידי?
איזה מענים הכי דחופים מהשטח?
כתבו לנו בתגובות או שתפו את הפוסט – כדי שנשמיע את הקול של העסקים הקטנים, לפני שיהיה מאוחר.