נרנדרה מודי נשיא הודו, צילום: shutterstock
דו״ח פנימי בהודו מעריך פגיעה אפשרית של 64 מיליארד דולר – איך זה ישפיע גם על עסקים ישראליים?
מערכת ישראל עסקים
הודו ניצבת בפני אתגר כלכלי כבד: בעקבות הטלת מכס של 25% על מוצרים הודיים על ידי ממשל טראמפ, עולה חשש לאובדן של עד 64 מיליארד דולר מיצוא לארה”ב – שמהווים נתח קריטי מהתעשייה ההודית. מדובר במכה שיכולה להשפיע לא רק על הסחר ההודי־אמריקאי, אלא גם על שרשרות אספקה גלובליות, חברות טכנולוגיה, תעשיות קלות ותעשיות טקסטיל.
הדו”ח הפנימי שדלף מצביע על כך שכ־80% מהיצוא ההודי לארה”ב עלול להיפגע מהמכסים. הנתונים מגיעים ימים לאחר הכרזת טראמפ, שתיאר את ההחלטה כ”קנס ישיר על קניית נפט וציוד צבאי מרוסיה”.
הבנק המרכזי של הודו, שממשיך להעריך צמיחה של 6.5% לשנה הנוכחית, נזהר מלהתייחס להשלכות ארוכות הטווח, אך במסדרונות ניו דלהי ברור שהמשבר רחוק מלהיות טכני בלבד – מדובר בהתנגשות דיפלומטית וכלכלית מסוכנת.
עבור עסקים ישראליים, במיוחד בתחומי ההייטק, שירותים עסקיים, רכש תעשייתי, טקסטיל וחקלאות טכנולוגית – השפעה כזו על השוק ההודי עשויה לייצר שינויים פתאומיים במערכי הסחר, בהיצע ובמחירים.
נקודות שכדאי לעקוב אחריהן מקרוב:
• יצרנים ישראלים שהתחרו מול ספקים הודיים בארה״ב עשויים ליהנות כעת מיתרון זמני
• חברות ישראליות עם פעילות בהודו, או שותפים אסייתיים, נדרשות להיערכות מהירה
• ספקי שרשרת אספקה, יבואנים ויצואנים צריכים לעדכן מודלים פיננסיים ואת רמות הסיכון
• ייתכן ונראה זליגה של פעילות מסחרית מהודו למדינות אחרות באסיה – או לישראל
אירוע כזה, גם אם נראה תחילה מרוחק, עלול לייצר “אפקט פרפר” בכלכלה הגלובלית – ובמיוחד עבור מדינות קטנות, גמישות וייצוא־תלויות כמו ישראל.
מה אתם חושבים?
האם ישראל יכולה לנצל את המומנטום שנוצר כדי להיכנס לוואקום שהותירה הודו?
האם מדובר בהזדמנות ליצרנים מקומיים או באיום על היבואנים?
כתבו לנו כאן בתגובות, שתפו עם קולגות בתעשייה, וספרו לנו האם כבר התחלתם להרגיש את ההשפעה בשטח.
מרגישים שהפוסט הזה חשוב? שתפו אותו הלאה – ופתחו שיחה עסקית על מגמה שיכולה לשנות את חוקי המשחק.