מתחם בזן לפני ואחרי פגיעת הטיל. חשש ל"ביטוח חסר" (צילומים: דניאל לבטובסקי, גיל נחושתן)
האם אחת החברות הרגישות בישראל השאירה את עצמה חשופה לסיכוני מלחמה וטרור? תביעה נגזרת על הפרק
מערכת ישראל עסקים
לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשה בקשה יוצאת דופן לגילוי מסמכים נגד בזן – החברה לישראל בתי זיקוק לנפט, מצד בעלת מניות קטנה אך נחושה. לפי הבקשה, בזן קיצצה בעשור האחרון באופן ניכר את הכיסוי הביטוחי מפני סיכוני מלחמה וטרור – למרות שמדובר באחת התשתיות האסטרטגיות החשופות והרגישות ביותר במשק.
לטענת המבקשת, הקיצוץ נעשה תוך רשלנות חמורה מצד נושאי משרה, ועלול להסב לחברה הפסדים של עשרות מיליוני דולרים במקרה של פגיעה ממשית – נזק פיזי, תוצאתי או תפעולי – בתקופה שבה איומי טרור וירי רקטי הם לא תרחישים תיאורטיים, אלא מציאות ברורה.
בזן אמנם דיווחה על רכישת פוליסות ביטוח, אך לפי הבקשה – הכיסוי הורחב רק לנזק פיזי ישיר, תוך צמצום המשמעותי של כיסוי תוצאתי, הפסקות פעילות, ואירועים בעלי השלכות כלכליות מתמשכות. המבקשת טוענת כי השינויים נעשו מבלי ליידע את בעלי המניות בצורה מספקת, וייתכן שנעשו בניגוד לחובות ניהול תקין.
אם יתברר כי נושאי משרה אכן פעלו שלא כנדרש, והותירו את החברה חשופה תוך פגיעה בערך לבעלי המניות – בית המשפט עשוי לאשר הגשת תביעה נגזרת. מדובר במנגנון משפטי שבו בעלי מניות פרטיים תובעים בשם החברה עצמה, על רשלנות של מנהלים שפגעו בה.
עבור משקיעים, בעלי מניות ונושאי משרה בחברות ציבוריות, מדובר בתמרור אזהרה ברור: שקיפות, אחריות ניהולית, ותחזוקת כיסוי ביטוחי ראוי – אינם רק עניין פיננסי טכני, אלא חובת זהירות מהותית.
מה כדאי לזכור?
דווקא בימים של חוסר יציבות ביטחונית, כל שינוי במדיניות כיסוי – ובמיוחד כזה שעשוי להיחשף רק בדיעבד – עלול להפוך למוקד תביעה, לנזק תדמיתי, ולהשלכות כלכליות כבדות לחברה ולמנהליה.
האם לדעתכם חברות תשתית חייבות לנהל מדיניות ביטוחית שקופה יותר?
כיצד הייתם פועלים אם גיליתם שינוי חד בכיסוי ביטוחי של החברה שאתם מושקעים בה?
האם לדעתכם האחריות רובצת רק על הדירקטוריון – או גם על רואי החשבון והיועצים המשפטיים?
נשמח לשמוע מכם – שתפו את הפוסט, תייגו אנשי מקצוע מתחום הביטוח, הניהול או שוק ההון, ושתפו בתגובות את דעתכם על הסוגיה.
ישראל עסקים – המקום שבו בעלי מניות קטנים מעוררים שאלות גדולות.