הראל הרשטיק.(צילום: מאיה בירגר)
הראל הרשטיק, מנכ”ל ובעל השליטה בנקסט ג’ן, נדרש לעצור מהלכים ביטחוניים מחוץ לחברה ולהצהיר על מחויבות ברורה. האם מדובר בחציית קו אדום של ממשל תאגידי?
מערכת ישראל עסקים
דרמה בעולם ההייטק הביטחוני: בעלי המניות אברהם ונתנאל שטרן שיגרו דרישה משפטית תקיפה להראל הרשטיק – מנכ”ל ובעל השליטה בנקסט ג’ן – לעצור לאלתר קידום של מיזמים ביטחוניים מקבילים באמצעות חברת אקסיליון, בה הוא פועל במקביל לכהונתו בנקסט ג’ן. לדבריהם, פעילות זו עלולה להתחרות ישירות באינטרסים של החברה, ולהפר את חובת הנאמנות של הרשטיק לבעלי המניות.
לצידו של הרשטיק ניצב יעקב עמידרור, לשעבר ראש המל”ל וכיום יו”ר נקסט ג’ן, שגם הוא מקדם – על פי טענות השטרנים – את המיזם הביטחוני המקביל. השניים מתואמים ככל הנראה סביב הקמת פעילות ביטחונית עצמאית, שעלולה להסיט משאבים, לקוחות ואף טכנולוגיה מפעילותה של נקסט ג’ן.
האירועים מעלים שאלות כבדות משקל בנוגע לגבולות האחריות של בעלי שליטה בתאגידים ציבוריים, ובעיקר בכל הנוגע לניגוד עניינים, ממשל תאגידי תקין, וחובת הגילוי כלפי ציבור המשקיעים. השטרנים דורשים מהרשטיק להתחייב בכתב על מחויבות מלאה לנקסט ג’ן, ולהפסיק כל פעילות שעלולה להוות תחרות ישירה או עקיפה.
מדובר במקרה בולט של מאבק על נאמנות עסקית, כאשר הציבור – ובמיוחד המשקיעים – נדרשים להכריע אם הרשטיק פועל כרצוי למען החברה, או משלב אינטרסים שעלולים לערער את אמון השוק כולו.
האם בעלי שליטה בחברות ציבוריות יכולים להרשות לעצמם לקדם יוזמות מקבילות?
מהן ההשלכות האפשריות של ניגוד עניינים כזה על שווי המניה ועל שותפים אסטרטגיים?
ואיך אתם הייתם נוהגים – אילו הייתם משקיעים בחברה שמי שמוביל אותה מקדם במקביל מיזם מתחרה?
שתפו אותנו במחשבותיכם, הציעו דרכי פעולה – ואל תשכחו: אמון בשוק ההון נבנה בצעדים שקופים, אבל עלול להימחק בהחלטה אחת לא שקולה.