ארז רוזנבוך יור מגוריט (צילום עמית חכמוב)
יזם נדל"ן עוכב רק בארבעה חודשים – אבל איבד מיליונים. מה קבע בית המשפט, מה המשמעויות האמיתיות לעוסקים ביזמות, בנייה והשקעות, ואילו צעדים כל בעל עסק צריך לשקול כבר עכשיו כדי להימנע מהפתעות יקרות
מערכת ישראל עסקים
במערכת היחסים שבין יזמים, משקיעים ורוכשים – הזמן הוא לא רק כסף, אלא גם משפט. פסק הדין שיצא לאחרונה מבית המשפט המחוזי בלוד, ובו הוחלט לעקל 2.1 מיליון שקל מיזם נדל"ן בשל איחור של ארבעה חודשים בלבד במסירת דירות לקרן מגוריט, הוא לא עוד מקרה רגיל – אלא תמרור אזהרה מהדהד לכל מי שפועל בענף, וגם לעסקים בתחומים אחרים שמתחייבים לזמני אספקה או מסירה.
המשמעות של הפסיקה חורגת מהנדל"ן. מדובר בהצהרה משפטית ברורה: התחייבת לזמן – תעמוד בו, או שתישא בתוצאות. גם אם מדובר בעיכוב שנראה סביר, נסיבות מוצדקות או תירוצים מקובלים. עמידה בזמנים אינה רק עניין של מוניטין – היא תנאי עסקי־חוזי מהמדרגה הראשונה.
עסקים מכל התחומים חייבים להבין שהשוק משתנה. לקוחות, שותפים ומשקיעים מצפים לרמת אחריות גבוהה יותר, במיוחד כאשר מדובר בפרויקטים ממומנים, עסקאות מול גופים מוסדיים, או שירותים ארוכי טווח. עיכוב, גם אם נראה נקודתי, עלול להפוך למחלוקת משפטית שמסכנת תזרים, מוניטין ואמון.
כדי להתמודד נכון עם מצבים כאלה, נדרשת גישה חדשה: חוזים מנוסחים בקפידה עם מנגנוני גיבוי, תקשורת פתוחה לאורך הדרך, ויכולת לתעד תהליכים ושיקולים עסקיים במדויק. כל פרויקט – מקטן ועד ענק – חייב לכלול תכנון סיכונים, ניתוח תרחישים ומוכנות לבלתי צפוי.
יש גם מקום לאופטימיות. עסקים שיודעים להקדים תרופה למכה, לנהל פרויקטים באחריות ולבנות מנגנונים מבוקרים – זוכים לאמון מחודש בשוק, למעמד של שותפים מועדפים וליתרון תחרותי. זו לא רק שאלה של אחריות – זו אסטרטגיה עסקית.
מה דעתכם על הפסיקה?
האם אתם מקפידים על ניהול זמנים מדויק בפרויקטים שלכם?
איך אתם נערכים לעיכובים בלתי צפויים, והאם יש לכם מנגנוני גיבוי?
מוזמנים לשתף תובנות, חוויות או להעלות שאלה מקצועית שיכולה לעזור גם לאחרים.
ואם אתם מכירים יזם שלמד בדרך הקשה מה המשמעות של איחור – תייגו אותו כאן.
כי לפעמים פסק דין אחד – יכול לשנות את כללי המשחק בענף שלם.