(צילום: shutterstock)
בעוד ששכר עובדי ההייטק מזנק, יתר הענפים במשק רושמים עליות צנועות בלבד. מה זה אומר על הכלכלה הישראלית, ואיך זה משפיע על עסקים קטנים ובינוניים?
מערכת ישראל עסקים
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנת 2024 המשיכה את מגמת הפערים בשכר בין עובדי ההייטק ליתר המשק. השכר הממוצע בענף הטכנולוגיה זינק ב-7% והגיע ל-31,858 ש"ח, בעוד שהשכר הממוצע במשק עלה ב-5% בלבד, מ-12,863 ש"ח ב-2023 ל-13,514 ש"ח ב-2024. במקביל, בענפים עם שכר נמוך יחסית, כמו חינוך, מסחר ובריאות, העליות היו מינוריות, מה שמוביל לשחיקת כוח הקנייה ולעלייה בפערי ההכנסה.
השאלה המרכזית היא האם הפערים הללו תורמים לכלכלה או פוגעים בה. מצד אחד, עלייה חדה בשכר ההייטק עשויה להוות מנוע צמיחה למשק כולו. עובדים בעלי שכר גבוה יותר צורכים יותר, משקיעים בנדל"ן, מבזבזים יותר על שירותים ומוצרים, ותורמים לצמיחה הכללית. מצד שני, כאשר הפערים גדלים בצורה משמעותית, עלויות המחיה עולות בהתאם, והמשקיעים הפוטנציאליים בשוק העבודה הכללי עלולים למצוא את עצמם מחוץ למשחק.
לעסקים קטנים ובינוניים, ההשפעה של מגמת הפערים היא דו-כיוונית. מצד אחד, עסקים המספקים שירותים לעובדי ההייטק נהנים מביקוש מוגבר. מצד שני, הם מתמודדים עם קשיים בגיוס עובדים, כיוון שעובדים מוכשרים נמשכים לשכר הגבוה שמציעים תאגידי ההייטק, מה שמקשה על עסקים מסורתיים להתחרות.
הפערים המתרחבים גם משפיעים על הפוליטיקה הכלכלית. מדיניות הממשלה עשויה להשתנות בהתאם ללחץ הציבורי ולצורך באיזון מחודש. אם הפערים ימשיכו לגדול, ייתכן שהמדינה תגביר את ההתערבות בשוק העבודה באמצעות רגולציה, מיסוי דיפרנציאלי או השקעה בחיזוק הענפים החלשים יותר במשק.
איך לדעתכם הפערים בשכר משפיעים על הכלכלה הישראלית? האם יש לפעול לצמצום הפערים, או שמא מדובר בתהליך טבעי של צמיחת ענף ההייטק? שתפו אותנו בתגובות!