הבית של מארק צוקרברג בפאלו אלטו, קליפורניה (צילום: Realtor)
מארק צוקרברג, מייסד ומנכ”ל מטא, ממשיך להוכיח שאין גבול ליכולת הפיננסית שלו – וגם לא לשאיפות הנדל”ן. השבוע נודע כי צוקרברג רכש 11 בתים בפאלו אלטו, במרכז עמק הסיליקון, בסכום כולל של כ־110 מיליון דולר, במטרה להפוך את כל הבתים למתחם פרטי אחד.
מערכת ישראל עסקים
צוקרברג, שהונו מוערך בכ־270.7 מיליארד דולר, הפך לאחד האנשים העשירים בעולם שממשיכים לייצר כותרות לא רק בזירת הטכנולוגיה אלא גם בתחום הנדל”ן. בשנת 2023 בלבד הוא הרוויח כ־230 מיליון דולר ביום אחד, וב־2024 שילם מסים בהיקף אדיר של כ־167 מיליון דולר – כל זאת בזמן שהוא מושך שכר סמלי של דולר אחד בשנה בלבד מתפקידו במטא.
במקביל, דווח כי מטא עצמה העבירה כ־26 מיליון דולר לדונלד טראמפ בשנה האחרונה – סכום שכלל גם תרומות לטקס השבעתו. הקשר בין הון פרטי, פעילות עסקית והשפעה פוליטית ממשיך לעורר עניין ציבורי עולמי, במיוחד כאשר מדובר באחד ממובילי עידן הרשתות החברתיות.
המהלך הנדל”ני הנוכחי משתלב במגמה רחבה של מיליארדרים בעמק הסיליקון הרוכשים קרקעות ובתים ליצירת מתחמים פרטיים ענקיים – שילוב של השקעה פיננסית, חיזוק פרטיות והצהרה על עוצמה.
הרכישה של צוקרברג מעלה שאלות עמוקות על יחסי עושר, פרטיות והשפעה: האם מדובר בצעד עסקי מחושב או בעיקר גחמה של אדם פרטי עם אמצעים בלתי מוגבלים?
מה דעתכם –
האם רכישת מתחם פרטי של 11 בתים היא אסטרטגיה פיננסית לגיטימית או דוגמה מובהקת לריכוז עושר מופרז?
האם לדעתכם אנשי טכנולוגיה־על צריכים לנהל את הונם כמשקיעים עסקיים או שמותר להם “לחלום בגדול” גם בנדל”ן?
ואיך אתם הייתם משקיעים 110 מיליון דולר אם היו ברשותכם?