יוסי אבו מנכ"ל ניומד אנרג'י (צילום: אולפן כלכליסט)
למרות התנגדות מוחצת של 92% מבעלי המניות, ועדת התגמול של ניומד החליטה לאשר למנכ"ל החברה, יוסי אבו, מענק משמעותי – 5% ממניות החברה הבת הבולגרית. איך זה קורה, מה המשמעות של המהלך, והאם בעלי מניות קטנים יכולים להשפיע על קבלת ההחלטות בחברות ציבוריות?
מערכת ישראל עסקים
ההחלטה של ועדת התגמול של ניומד עוררה סערה בשוק ההון. כאשר 92% מבעלי המניות מתנגדים להענקת המניות, אך ההנהלה בכל זאת מקדמת את ההחלטה, נשאלת השאלה – עד כמה כוחם של המשקיעים הקטנים באמת משפיע?
מדובר במקרה שמדגיש את המתח בין בעלי השליטה וההנהלה לבין ציבור המשקיעים. מצד אחד, ועדת התגמול טוענת כי מדובר במענק הוגן שנועד לתגמל את יוסי אבו על תרומתו לפרויקט הבולגרי, מתוך ראייה ארוכת טווח שמטרתה לייצר ערך לחברה. מנגד, בעלי המניות חוששים שההחלטה מיטיבה בעיקר עם המנכ"ל ולא בהכרח עם שאר מחזיקי המניות.
הסיפור הזה מדגיש את הצורך בפיקוח מוגבר על ממשל תאגידי, במיוחד כאשר מדובר בחברות ציבוריות שמחזיקות בנכסים אסטרטגיים ומשקיעות בפרויקטים בינלאומיים. משקיעים רבים מצפים לשקיפות, להיגיון עסקי ברור, ולתהליך קבלת החלטות שמבוסס על טובת החברה ולא על אינטרסים אישיים של הנהלתה.
השאלה הגדולה היא האם החלטות מסוג זה יובילו לירידה באמון המשקיעים בחברה, או שמא השוק יתרגל גם לזה? משקיעים מוסדיים ופרטיים צריכים להיות מודעים להשפעתם – בין אם דרך הצבעות באסיפות כלליות, הפעלת לחץ ציבורי או קידום רפורמות שיגבילו מהלכים מהסוג הזה בעתיד.
מה דעתכם על ההחלטה של ניומד? האם מדובר במהלך מוצדק או בפגיעה במשקיעים? האם לדעתכם לבעלי המניות הקטנים יש מספיק השפעה על החלטות מהותיות בחברות ציבוריות? שתפו אותנו בתובנות שלכם!