גילעד אלטשולר מייסד אלטשולר שחם (צילום: אוראל כהן)
משפחת שטראוס מוכרת 2% ממניותיה, נותרת עם שליטה – אבל מצרפת שחקן מוסדי נוסף לחזית הבעלות
מערכת ישראל עסקים
שינוי מעניין במבנה האחזקות של אחת מחברות המזון הגדולות והחזקות בישראל: משפחת שטראוס מכרה כ־2% ממניות החברה לידי אלטשולר שחם תמורת סכום של כ־200 מיליון שקל.
בעקבות העסקה, יורדת המשפחה לאחזקה של 51% בדיוק – שומרת על שליטה, אך מתקרבת לגבול המינימלי לשליטה מהותית.
המהלך מתרחש ברקע שווי שוק שובר שיאים – חברת שטראוס נסחרת לפי שווי של כ־11 מיליארד שקל, מה שמעיד על אמון גבוה מצד השוק, למרות האתגרים הגלובליים בתחום ייצור המזון, השילוח והצריכה.
עבור אלטשולר שחם, שמצטרפים למפת בעלי העניין של החברה, מדובר בכניסה אסטרטגית לחברת צריכה מבוססת, עם פריסה רחבה, מותגים חזקים ושוק מקומי נאמן.
עד כה, מגדל וכלל היו המוסדיים היחידים שהוגדרו כבעלי עניין בחברה – ועתה מצטרף אליהם גוף חזק נוסף.
המשמעות העיקרית:
שטראוס, שהייתה מזוהה עם שליטה משפחתית מובהקת, מאותתת על פתיחות מסוימת לשיתופי פעולה מוסדיים – תוך שמירה על שליטה בפועל.
המהלך מאפשר גמישות פיננסית למשפחה, ולמוסדיים – דריסת רגל בחברה שמכירה היטב את הציבור הישראלי, שומרת על חדשנות וממשיכה להתרחב גם לשווקים בינלאומיים.
עיקרי הדברים:
•משפחת שטראוס מכרה 2% ממניות החברה לאלטשולר שחם תמורת 200 מיליון שקל
•האחזקה של המשפחה ירדה ל־51% – שליטה נשמרת אך מצטמצמת
•החברה נסחרת בשווי שיא של 11 מיליארד שקל, מראה על אמון השוק
•אלטשולר מצטרפת למגדל וכלל כבעלי עניין מוסדיים בשטראוס
•העסקה עשויה להוביל ליותר מעורבות מוסדית בשיח האסטרטגי של החברה
מה דעתכם?
האם עסקה כזו מאותתת על שינוי בתפיסת השליטה של חברות משפחתיות בישראל?
מהם היתרונות – והסיכונים – בהכנסת גופים מוסדיים לחברות צריכה מבוססות?
כתבו לנו, שתפו קולגה מתחום ההשקעות או המזון, או תייגו מומחה אסטרטגי –
כי כשמותג כמו שטראוס עושה מהלך – כל השוק עוקב.