חדר משפוץ חדש המלך שלמה. צילום: ליאור גרונדמן
מלון המלך שלמה באילת עבר מהפך דרמטי, אבל האם גם חוויית האירוח התרוממה בהתאם להשקעה? ולמי זה בכלל משתלם בקיץ הקרוב?
מערכת ישראל עסקים
ענף המלונאות בישראל ממשיך להילחם על תשומת הלב של התייר הישראלי, ובמיוחד על כיסו. באווירה של תחרות גוברת, ציפיות הולכות וגדלות מצד קהל יעד מתוחכם, ועם קיץ חם שמגיע, נכנס לפעולה אחד הקלפים החזקים ביותר של רשת ישרוטל – שיפוץ מקיף למלון "המלך שלמה" באילת. מדובר בהשקעה בהיקף מרשים של 70 מיליון שקל, שמכוונת להצעיד את המלון הוותיק לעידן חדש של אירוח, חוויה ועיצוב.
השיפוץ, שנמשך תקופה ממושכת והושלם לקראת עונת התיירות, כלל חידוש מלא של החדרים, טרקלינים חדשים, מסעדות עדכניות, שיפוץ אזור הבריכה, שדרוג הלובי והוספת מתקני נופש מתקדמים למשפחות וילדים. המטרה, לפי הנהלת ישרוטל, היא למצב את המלון מחדש כבחירה המועדפת למשפחות שלא מוכנות להתפשר – לא על חוויה, ולא על סטייל.
אך עם כל השיפוץ המפואר הזה, השאלה המתבקשת עבור הציבור הרחב – ובעיקר בעלי עסקים מתחום האירוח והתיירות – היא כיצד ישפיע השדרוג על המחיר לצרכן הסופי? האם ההשקעה תתגלגל במלואה למחירי האירוח, או שמדובר במהלך מחושב שנועד בעיקר לחזק את מיצוב המותג?
בפועל, המחירים לקיץ 2025 צפויים לעלות בכ־10%–20% לעומת הקיץ שעבר, תלוי בסוג החדר, מספר האורחים, מועדי השהות ומועד ההזמנה. משפחה בת ארבע נפשות עשויה לשלם סביב 1,800–2,200 שקלים ללילה בחודש אוגוסט, כולל ארוחת בוקר. מדובר ברף הגבוה של שוק המלונאות המקומי, אך עדיין מתחת למחירים של מלונות יוקרה אחרים באילת שעברו שיפוץ דומה בעבר.
אך השאלה האמיתית איננה רק "כמה", אלא "מה מקבלים בתמורה". כאן נכנסת לתמונה אסטרטגיית ההשבחה של מלונות ותיקים – טרנד שמתחזק גם בארץ וגם בעולם. במקום להקים מלון חדש מהיסוד (תהליך יקר וממושך), יותר ויותר רשתות בוחרות לחדש את התשתית הקיימת, לשפר את חוויית האורח ולמנף את המוניטין הקיים למעמד חדש בשוק. כך, הן מחדשות את נאמנות הלקוחות ומאריכות את מחזור החיים של הנכס בשנים רבות.
מבחינת בעלי עסקים בענף המלונאות, מדובר בתמרור ברור: בעולם שבו חוויית הלקוח קובעת יותר מאי פעם, שיפוץ אסטרטגי הוא לא הוצאה – אלא השקעה מניבה. שדרוג המתקנים, עיצוב מחדש והטמעת טכנולוגיות חכמות אינם עוד "תוספות" אלא דרישה בסיסית להתחרות מול פלטפורמות כמו Airbnb או מול בתי מלון בינלאומיים חדשים שמציבים סטנדרטים גבוהים יותר.
מלון המלך שלמה הוא דוגמה לכך ששימור נכס קיים תוך התאמה לעידן החדש, יכול להוביל לא רק להעלאת מחירים, אלא גם לעלייה בשביעות רצון הלקוחות, הגדלת שיעור התפוסה, וגידול בהכנסות משירותים נלווים כמו מסעדות, ספא וחוויות משפחתיות.
למי שבוחן את ההשקעה מהצד, ההצלחה של מהלך כזה תלויה לא רק בגימור החדרים, אלא בתפיסה של חוויה כוללת: שירות אישי, ערך מוסף ברור לכל שקל שמשולם, ושיווק ממוקד לקהל המתאים – משפחות מעמד הביניים שמוכנות לשלם פרמיה בעד איכות וביטחון.
כמו בכל שוק תחרותי, הקו הדק בין "השקעה משתלמת" ל"חזון יקר מדי" נמדד בשביעות הרצון של האורח – וביכולת העסק להחזיר את ההשקעה מבלי לאבד את הליבה של הקהל.
האם שיפוץ בהיקף של עשרות מיליונים הוא מודל כדאי גם לבתי מלון קטנים יותר?
האם אתם כצרכנים תעדיפו חוויית נופש משופרת גם במחיר של תוספת תשלום משמעותית?
ואיך בעלי עסקים קטנים בתחום האירוח יכולים ללמוד מהמהלך הזה וליישם שיפורים משלהם?
כתבו לנו מה דעתכם, שתפו את הפוסט עם מי שחושב להזמין חופשה באילת, ותגידו לנו – האם הייתם משלמים יותר בשביל מלון מוכר, רק כי שופץ?