Photo by KATRIN BOLOVTSOVA
כאשר בעלי עסקים ויזמים פועלים בעולם פתוח ומקושר, שאלת ה״ישראליות״ הופכת מורכבת יותר – והשלכותיה הכלכליות, המשפטיות והאישיות נוגעות לכולם, לא רק לעובדים בחו״ל
מערכת ישראל עסקים
בפסק דין יוצא דופן, בית הדין לעבודה שלל תושבות של אישה שטענה לזכויות כישראלית – אך על פי החלטת השופטים, עיקר דאגתה הייתה לא לעקור באמת מישראל אלא "לסמן וי" על נוכחות מינימלית בשנה, כדי לשמר את זכויות הביטוח הלאומי.
הפסיקה הזו מציפה שאלה שמרחפת מעל יותר ויותר בעלי עסקים, עצמאיים ומשקיעים – מיהם הישראלים של 2025? ומהי המשמעות המשפטית, המיסויית והעסקית של הגדרה זו בעידן שבו יותר ישראלים עובדים מרחוק, מנהלים פעילות עסקית גלובלית, או פועלים ממספר מדינות במקביל?
בניגוד לעבר, לא מדובר רק במילואימניקים בתפוצות או נוודים דיגיטליים – אלא גם בעורכי דין, בעלי חנויות און־ליין, יועצים ויזמים שפועלים בכל רחבי העולם ומנהלים קשרים עסקיים מישראל ומעבר לים. אבל כשזה מגיע לזכויות סוציאליות, מיסוי ותושבות – האינטרסים מתנגשים.
בתי המשפט מציבים רף חדש, שלא מסתפק בשאלות טכניות כמו מספר ימי שהייה, אלא בוחן את "מרכז החיים" במובנים ערכיים, כלכליים ורגשיים. בעל עסק שלא מראה זיקה אמיתית לישראל – עלול להישאר בלי גב סוציאלי מצד המדינה, גם אם עמד בכל הדרישות הפורמליות.
הפוסט הזה לא נועד רק להזהיר, אלא לעורר חשיבה מחודשת. האם כדאי לבחון מחדש את מבנה ההתאגדות? האם שווה לנהל את העסק תחת חברה מקומית או דווקא בינלאומית? ומה ההשלכות של כל בחירה על הזכויות, המסים והתחייבויות של בעלי עסקים?
מה כדאי לזכור
זהות עסקית ותושבות משפטית כבר לא תמיד הולכות יד ביד
הרגולטור בוחן כוונה, לא רק תיעוד
ניהול עסק גלובלי מחייב ליווי משפטי ופיננסי מותאם למציאות החדשה
האם אתם או לקוחותיכם מתמודדים עם דילמות דומות בנוגע לתושבות, מיסוי או ניהול פעילות עסקית ממספר מדינות?
האם ידעתם שיש הבדל בין "תושב מס" לבין "תושב ביטוח לאומי"?
איך אתם מגדירים את מרכז חייכם העסקיים – והאם זה גם מה שהמדינה תראה?
שתפו את הפוסט עם יזם שחי בין מדינות, או תייגו קולגה שמתמודד עם שאלות זהות חדשות. הגיע הזמן לפתוח את השיח העסקי־אישי הזה מחדש.