טיילת שדה דב. הפרויקט יכלול 372 דירות למגורים, 66 חדרי מלון ו-1,200 מ"ר לשטחי מסחר צילום: תומר אפלבאום
פרויקט יוקרה עם 372 דירות ומלון, מאות בעלי זכויות, ומימון מהשחקנים הכי כבדים בשוק – זו כבר לא עוד עסקת נדל”ן
מערכת ישראל עסקים
פרויקט הנדל”ן החדש בשדה דב מקבל כעת דחיפה אדירה עם מימון בסך 1.15 מיליארד שקל מברקת קפיטל – אחת מחברות המימון החוץ-בנקאי הבולטות בישראל. ההשקעה נועדה לאפשר את פיתוח הקרקע של כ־200 בעלי זכויות פרטיים, לקראת הקמת מגדלים הכוללים 372 יחידות דיור ומלון, באחת מהחוליות האטרקטיביות ביותר בתל אביב.
מי שמאחורי המימון הם גם הגופים המוסדיים מהשורה הראשונה: מגדל, מנורה ועמיתים – שלראשונה משתפים פעולה במסגרת הסכם גיבוי לברקת קפיטל. הריבית על המימון, שנעה סביב 7.5%–8%, משקפת את רמת הסיכון והתשואה הגבוהה בפרויקט מורכב ורב-שנים, עם תכנון סיום ל־2030.
מדובר לא רק בפרויקט נדל”ן יוקרתי, אלא במודל מימון חדשני שמחבר בין גופי מימון חוץ-בנקאיים, מוסדיים ובעלי קרקע פרטיים – ומסמן מגמה מובהקת בענף: יותר מימון חכם, פחות תלות בבנקים.
הפרויקט מציף תובנות חשובות עבור יזמים, משקיעים ובעלי קרקע:
• הון מוסדי מחפש עסקאות מבוססות קרקע עם וודאות תכנונית
• גופי מימון חוץ-בנקאיים מסוגלים לרכז סכומים גדולים במהירות, ובתנאים מותאמים לשוק
• עסקאות עם ריבוי בעלי זכויות אינן מחסום – אלא הזדמנות, כשיש מבנה מימון נכון
• שדה דב חוזרת למרכז מפת הנדל”ן של תל אביב – והפעם דרך השקעות מוסדיות מתוחכמות
עבור יזמים קטנים ובינוניים, המהלך מוכיח שגם ללא גב בנקאי מסורתי – אפשר לקדם פרויקטים משמעותיים, כל עוד מבנה העסקה נכון, הקרקע איכותית ויש התאמה לציפיות השוק.
והמסר? 2025 היא שנה שבה הכסף מחפש תכנון, ניהול וביטחון – לא רק קרקע.
האם אנחנו עדים למודל חדש של מימון פרויקטים מורכבים בישראל?
האם נראה יותר עסקאות משולבות בין מוסדיים לגופי מימון עצמאיים?
מה אתם חושבים על המעורבות הגוברת של גופים מוסדיים במימון ישיר של נדל”ן?
האם זה יגביר את התחרות מול הבנקים – או דווקא יעלה את הרף ליזמים?
והאם לדעתכם שדה דב באמת תהפוך לאבן שואבת חדשה בשוק המגורים?
שתפו אותנו בתובנות, תייגו יזם או משקיע שמתעניין בתל אביב,
או הפיצו את הפוסט למי שעדיין חושב שמימון נדל”ן קורה רק דרך הבנק.