
כטב"מ של אירונאוטיקס החברה הבת של רפאל (צילום: אתר החברה)
תביעה של חברת ייעוץ ביטחוני ישראלית נגד יצרנית מנועים צ’כית חושפת את מה שמתחולל מאחורי הקלעים של עסקאות ביטחוניות – איפה שנאמנות, תיווך, ואמון פוגשים סכומים עצומים ואינטרסים חוצי גבולות
מערכת ישראל עסקים
בעסקאות ביטחוניות אין מקום לטעויות – וגם לא לויתורים על עמלות. כך עולה מהתביעה שמגישה חברת פטרוס הישראלית, המתמחה בייעוץ ביטחוני בינלאומי, נגד חברת PBS הצ’כית, יצרנית מנועי טורבו-סילון, בגין דמי תיווך בעסקה לרכישת כ-160 מנועים עבור מערכות כטב”מים של רפאל, בהיקף של 14.4 מיליון יורו.
לטענת פטרוס, היא הייתה זו שחיברה בין הצדדים, קידמה את העסקה, ליוותה אותה, ועמדה על סיכומה – ולכן היא זכאית ל־10% עמלה מהיקפה, כלומר 1.44 מיליון יורו. אלא שלדבריה, PBS מנסה להתנער מהתחייבותה, מה שהוביל את החברה הישראלית לנקוט בצעד משפטי. תגובת החברה הצ’כית טרם נמסרה.
הפרשה הזו חושפת זירה פחות מדוברת – אך מהותית – בעולם הביטחוני:
לא רק חוזים, מערכות נשק וטכנולוגיה קובעים את תוצאות העסקאות – אלא גם תפקידי המתווך, היועץ או חברת הקשר, שפועלת לעיתים לאורך שנים כדי לחבר בין גופים ביטחוניים, רגולטוריים וטכנולוגיים.
כשמעורבים סכומים של עשרות מיליוני שקלים, הגבול בין “עבודה שיווקית לגיטימית” לבין “עמלה שנויה במחלוקת” עלול להיטשטש – ודווקא בענף רגיש שמחייב דיסקרטיות, אמון ומוניטין ללא רבב.
האירוע הזה מעורר שאלות עקרוניות:
• האם תפקידו של מתווך ביטחוני צריך להיות מעוגן מראש בהסכמים משפטיים מחייבים?
• כיצד ניתן לאכוף התחייבויות עמלה בין מדינות וגופים ביטחוניים?
• מהי מידת התלות של יצרנים ביטחוניים בגורמי תיווך בעסקאות בינלאומיות?
הסיפור של פטרוס–PBS עשוי להוות תקדים או לפחות תמרור אזהרה – גם עבור מתווכים ישראלים אחרים הפועלים בזירה הביטחונית, שבה כל חיבור בין יצרן ללקוח שווה מיליונים, אך נמדד לא פעם במילה שנאמרה – או שלא נחתמה.
האם לדעתכם מתווכים בעסקאות ביטחוניות זוכים להכרה מספקת על תרומתם?
כיצד ניתן לאכוף תשלום עמלות כשאין מנגנון בינלאומי מסודר שמפקח על כך?
האם יצרנים ביטחוניים צריכים לשנות את הדרך בה הם מתנהלים עם יועצים וגורמי חוץ?
מוזמנים לשתף, לתייג יועצים ביטחוניים, אנשי תעשייה או משפטנים בינלאומיים – ולפתוח דיון על הגבולות, הזכויות והחובות במערכות היחסים שמעצבות את עולם הביטחון הישראלי והעולמי.
