בנקים (צילום Magma Images)
כשהריבית בשמיים, ההפרשות בשפל, והרווחיות שוברת שיאים – האם מישהו עוד יכול לאיים על הבנקים?
מערכת ישראל עסקים
הבנקים בישראל הציגו רווח נקי מצטבר של כ־8.5 מיליארד שקל ברבעון השני של 2025 – נתון שממקם את המערכת הבנקאית המקומית בצמרת הרווחיות הגלובלית, ומעיד על עוצמה פיננסית אדירה, אך גם על סימני שאלה מטרידים: איפה התחרות, ומה המחיר שמשלמים הלקוחות והמשק?
לדברי אלון גלזר, סמנכ”ל המחקר בלידר שוקי הון, המפתח לרווחיות החריגה טמון במבנה השוק: האינפלציה והריבית הגבוהות מגדילות את מרווחי הריבית על הלוואות ופיקדונות, ובמקביל – ההפרשות להפסדי אשראי נותרו נמוכות מאוד, מה שמעיד על סיכון כלפי המשק, אך גם על ניהול בנקאי קשוח וזהיר.
גם לירן לובלין, מנהל מחקר השקעות ב־IBI, מסכים:
“האטרקטיביות של סקטור הבנקים בישראל נותרה מהגבוהות בעולם – מבחינת רווחיות, תשואת הון ויעילות תפעולית.”
אבל מאחורי המספרים המרשימים, מסתתרת מציאות מדאיגה:
• אין כמעט תחרות אמיתית בין הבנקים הגדולים
• יוקר האשראי לעסקים קטנים ובינוניים נותר גבוה, לעיתים באופן בלתי סביר
• הפינטק עדיין לא מצליח לשבור את ההגמוניה
• רגולציה שמה דגש על יציבות – פחות על פתיחת שוק
הבנקים, מצדם, נהנים מהציפיות: השוק מתמחר אותם גבוה, המשקיעים מרוצים, ובינתיים – אין איום רציני מהזירה הטכנולוגית או מגופים חוץ־בנקאיים שיכולים באמת לקחת מהם נתח שוק משמעותי.
השאלה שנותרה פתוחה: האם המדינה והרגולטורים ינצלו את הרווחיות הזו כדי להכניס שחקנים חדשים, לקדם תחרות או להוריד את המחירים? או שמא נמשיך לראות מגזר שנהנה מהגנה, ודוחף את נטל העלויות אל הציבור הרחב?
המצב הזה פותח דיון עמוק יותר:
• האם הבנקים צריכים לשלם מס עודף על רווחי ריבית?
• האם הממשלה צריכה לקדם מיזמים בנקאיים דיגיטליים ציבוריים?
• ואולי, דווקא המשקיעים צריכים לנצל את הרגע ולרכוב על גל הרווחיות?
מה אתם חושבים?
האם המערכת הבנקאית בישראל חזקה מדי – או פשוט יעילה יותר מכל מתחרה?
האם אתם מרגישים את הרווחיות הזו כלקוחות – או רק דרך העמלות והריביות?
כתבו לנו בתגובות, תייגו יועצים, כלכלנים או יזמים שמנסים להיכנס לשוק – ופתחו דיון על אחד התחומים הכי רווחיים, הכי מוגנים – ואולי גם הכי זקוקים לרענון בישראל של 2025.