לוד מקדמת מתחם אירועים ענק בהשראת O2 בלונדון. מאחורי 20 אלף המושבים מסתתר סיפור עסקי גדול בהרבה: מסחר, מלונאות, תעסוקה, תחבורה ונדל״ן — והשאלה האם הארנה תצליח להפוך למנוע צמיחה של אזור שלם.
מערכת ישראל עסקים
אחד מפרויקטי הפיתוח המסקרנים בישראל מתקדם לשלב המכרז.
עיריית לוד, באמצעות החברה הכלכלית לוד, מקדמת את L2 — הארנה הלאומית המתוכננת של ישראל, מתחם רב־שימושי שאמור לארח הופעות גדולות, אירועי ספורט, כנסים ואירועים בינלאומיים.
המספרים מסבירים את גודל השאיפה: כ־20 אלף מקומות ישיבה, מתחם בשטח של כ־35 דונם וזכויות בנייה בהיקף של כ־195 אלף מ״ר עבור הארנה, מרכז כנסים וחניון.
מתוך זכויות הבנייה, כ־43 אלף מ״ר מיועדים למסחר, מלונאות ותעסוקה.
היקף ההשקעה בפרויקט מוערך בלפחות מיליארד שקל.
אבל הסיפור העסקי המעניין באמת אינו רק מה שיקרה בתוך הארנה — אלא מה שעלול לקרות סביבה.
כאשר עשרות אלפי אנשים מגיעים לאותו מקום להופעה, כנס או אירוע ספורט, ההוצאה שלהם אינה מסתיימת בכרטיס הכניסה.
מסעדות, בתי קפה, מלונות, תחבורה, חניה, קמעונאות, הפקות, אבטחה, פרסום, שירותים וספקים מקומיים יכולים ליהנות מתנועת המבקרים.
וזו בדיוק אחת ההנחות שעליהן נשען הפרויקט.
לפי התחזיות שמציגים מקדמי המיזם, הארנה עשויה למשוך מאות אלפי מבקרים בשנה ולייצר הכנסות שנתיות בהיקף של כ־150–200 מיליון שקל לעיר ולעסקים המקומיים.
חשוב להדגיש: מדובר בתחזית של מקדמי הפרויקט — לא בהכנסה שכבר קיימת או מובטחת.
גם המיקום הוא חלק מרכזי מהמודל העסקי.
המתחם מתוכנן בכניסה ללוד, בסמוך לתחנת הרכבת גני אביב ובקרבה לנתב״ג ולצירי תחבורה מרכזיים. התכנון העירוני הרחב כולל גם הרחבה משמעותית של שטחי תעסוקה, מסחר, מגורים ותשתיות תחבורה.
המטרה ברורה: שהארנה לא תהיה מבנה שעומד בפני עצמו, אלא עוגן שמושך סביבו פעילות כלכלית נוספת.
הפרויקט מתוכנן במודל PPP — שותפות בין המגזר הציבורי לפרטי. במודל המתוכנן, היזם או קבוצת היזמים יהיו מעורבים בתכנון, במימון, בהקמה, בתפעול ובתחזוקה, במסגרת זיכיון ארוך טווח.
המכרז פונה בין היתר לחברות ביצוע, קונסורציומים, קרנות תשתית, גופי השקעה ומפעילים מהארץ ומהעולם.
וזו גם נקודת המבחן הגדולה.
ארנה של 20 אלף מקומות יכולה להיות נכס משמעותי רק אם יש מספיק אירועים, הופעות וכנסים שמסוגלים למלא אותה לאורך זמן.
החברה הכלכלית לוד טוענת כי ישראל מפספסת מדי שנה מופעי ענק ואירועים בינלאומיים בשל היעדר מתחם מקורה בגודל המתאים. גם כאן מדובר בנתונים ובהערכות שמציגים מקדמי הפרויקט, וההצלחה בפועל תהיה תלויה בביקוש, במפעיל, בתמהיל האירועים, בעלויות וביכולת להביא לישראל הפקות בינלאומיות באופן עקבי.
מבחינת בעלי עסקים ומשקיעים, כדאי להסתכל על הפרויקט מזווית רחבה יותר.
פרויקט תשתית גדול אינו מייצר הזדמנויות רק לקבלן שבונה אותו.
אם המיזם אכן ייצא לפועל בהיקף המתוכנן, הוא עשוי לייצר שרשרת של ביקושים: ספקים, שירותי אירוח, הסעדה, לוגיסטיקה, תחבורה, כוח אדם, טכנולוגיה, אבטחה, שיווק, הפקות — וכמובן שטחי מסחר ונדל״ן בסביבה.
וזו אולי השאלה העסקית המעניינת ביותר בפרויקט כולו:
האם הארנה תצליח להפוך את לוד מיעד שעוברים לידו — ליעד שמגיעים אליו?
אם התשובה תהיה חיובית, הערך הכלכלי של הפרויקט לא יימדד רק במספר הכרטיסים שיימכרו.
הוא יימדד במספר העסקים, מקומות העבודה וההשקעות שיצמחו סביבו.
השורה התחתונה: L2 עדיין איננה ארנה פעילה אלא פרויקט שנמצא בתהליך מימוש ומכרז. המספרים הגדולים והתחזיות מסקרנים, אבל המבחן האמיתי יהיה ביכולת להפוך תשתית של מיליארד שקל לפעילות כלכלית מתמשכת.
עבור בעלי עסקים, יזמים ומשקיעים, זה בדיוק סוג הפרויקטים שכדאי לעקוב אחריהם עוד לפני גזירת הסרט.
שאלות לדיון:
האם ישראל באמת זקוקה לארנה מקורה של 20 אלף מקומות?
והאם פרויקט כזה יכול לשנות את מפת העסקים והנדל״ן בלוד ובאזור נתב״ג?
מקצוענים ומאסטרים בתחומם — נדל״ן, תשתיות, מימון, תיירות, אירועים, תחבורה ופיתוח עירוני — מוזמנים להגיב בגוף הפוסט, להוסיף את חוות דעתכם המקצועית ולציין שם, תחום התמחות ופרטי קשר.
ישראל עסקים — פלטפורמת התוכן העסקית של ישראל | מבית מועדון העסקים של ישראל
רוצים לקבל את הסיפורים העסקיים, ההזדמנויות והתובנות שמאחורי הכותרות?