
הפד העלה ריבית לראשונה מאז 2023. במקביל, בישראל הריבית דווקא ירדה — והפער החדש עשוי להשפיע על הדולר, היבוא, שוק ההון והחלטות הריבית בהמשך.
מערכת ישראל עסקים
הריבית בארה״ב שינתה כיוון.
ב־16 בספטמבר העלה הפדרל ריזרב את הריבית ב־0.25 נקודת אחוז, לטווח של 3.75%–4%. ההחלטה התקבלה פה אחד, ברוב של 12–0, והפד הסביר כי האינפלציה עדיין גבוהה וכי המהלך נועד לתמוך בחזרה מהירה יותר ליעד של 2%.
זו העלאת הריבית הראשונה בארה״ב מאז יולי 2023.
ומה שמעניין במיוחד בישראל הוא שהתמונה אצלנו הפוכה: ב־1 בספטמבר הוריד בנק ישראל את הריבית ב־0.25 נקודת אחוז, ל־3.25%.
כלומר, בזמן שבישראל הריבית ירדה — בארה״ב היא עלתה.
למה זה חשוב לכיס שלנו?
אחד המקומות שכדאי לעקוב אחריהם הוא שער הדולר–שקל. פערי ריבית בין מדינות הם אחד הגורמים שיכולים להשפיע על תנועות הון ועל שערי מטבע.
אבל חשוב להדגיש: אין כאן מנגנון אוטומטי שלפיו העלאת ריבית בארה״ב בהכרח מחלישה את השקל. שער החליפין מושפע גם מהמצב הביטחוני והגיאופוליטי, מצב המשק, תנועות הון וגורמים רבים נוספים.
אם הדולר יתחזק מול השקל, ההשפעה יכולה להגיע גם לעסקים בישראל.
יבואנים ועסקים שרוכשים ציוד, חומרי גלם, תוכנות או שירותים המתומחרים בדולרים עלולים לשלם יותר בשקלים. כאשר העלויות האלה עולות לאורך זמן, חלקן עשויות להתגלגל גם למחירי המוצרים והשירותים לצרכן.
גם בנק ישראל נכנס לתמונה.
העלאת הריבית בארה״ב אינה מחייבת את בנק ישראל לשנות כיוון. החלטות הריבית בישראל נקבעות בהתאם לאינפלציה המקומית, לפעילות הכלכלית, לשוק העבודה, לשער החליפין ולסיכונים נוספים.
אבל כאשר הריבית בארה״ב עולה והריבית בישראל יורדת, פער הריביות הופך לעוד נתון שצריך להביא בחשבון.
התחזיות החדשות של משתתפי הפד מצביעות על חציון של 4.1% לריבית הפדרלית בסוף 2026, לעומת 3.8% בתחזית יוני. זו אינה התחייבות למדיניות עתידית, והתחזיות עשויות להשתנות בהתאם לנתונים הכלכליים.
מה בעל עסק בישראל צריך לקחת מזה?
כדאי לעקוב בתקופה הקרובה אחרי שלושה נתונים: הדולר–שקל, החלטות הריבית של בנק ישראל ועלויות המימון והיבוא.
לעסק שרוכש בדולרים, שינוי בשער המטבע יכול להגיע ישירות לשורת ההוצאות. לעסק שממומן באשראי, סביבת הריבית המקומית משמעותית לא פחות. ולמשקיעים, שינוי בציפיות הריבית בארה״ב עשוי להשפיע על שוקי המניות והאג״ח בעולם.
השורה התחתונה: החלטת ריבית בוושינגטון לא משנה בן־לילה את החשבון שלנו בישראל — אבל היא משנה את הסביבה הכלכלית שבה פועלים גם המשק הישראלי וגם בעלי העסקים.
שאלה לדיון: האם אתם כבר מרגישים בעסק את השינויים בדולר, בריבית או בעלויות היבוא?
הצטרפו לקהילת ישראל עסקים ב־WhatsApp:
להצטרפות לקהילה
