בישראל אין כיום חובה כללית המחייבת בעלי מקצוע להשתמש בבינה מלאכותית. אבל בעולם כבר עולה שאלה חדשה: ככל שכלי AI מקצועיים הופכים לחלק משגרת העבודה, האם גם ההחלטה שלא להשתמש בהם עשויה להשפיע בעתיד על הסטנדרט המקצועי?
מערכת ישראל עסקים
רוב הדיון סביב בינה מלאכותית ואחריות מקצועית עוסק בסיכונים של השימוש בטכנולוגיה: מידע שגוי, פגיעה בפרטיות, הסתמכות על תוצאות לא מדויקות והצורך בבקרה אנושית.
אלא שבמקביל מתחילה להתחדד בעולם גם השאלה ההפוכה: האם במקרים מסוימים, כאשר כלי AI הופך לאמין, זמין ומקובל בתחום מקצועי מסוים, גם ההחלטה שלא להשתמש בו עשויה להיות רלוונטית לבחינת התנהלותו של בעל המקצוע?
באנגליה כבר בוחנים גם את שאלת אי־השימוש
ביולי 2026 פרסם ה־UK Jurisdiction Taskforce הצהרה משפטית בנושא אחריות לנזקים הקשורים לבינה מלאכותית לפי המשפט הפרטי באנגליה וויילס.
לשכת עורכי הדין באנגליה וויילס ציינה בעקבות הפרסום כי ההצהרה מספקת הבהרות לגבי נסיבות שבהן בעל מקצוע עשוי לשאת באחריות בשל שימוש — או אי־שימוש — בבינה מלאכותית.
הנושא אינו חדש לחלוטין. Sir Geoffrey Vos, שכיהן בתפקיד Master of the Rolls, התייחס כבר ב־2024 לאפשרות שככל שהשימוש ב־AI יהפוך לפרקטיקה מקצועית מוכרת, הוא עשוי להשפיע גם על האופן שבו נבחנים סטנדרטים מקצועיים.
בין הדוגמאות שהציג: רופא שאינו משתמש בכלי AI זמין לצורך אבחון סרטן, או רואה חשבון שאינו משתמש בכלי כזה לבדיקת הונאות במסגרת ביקורת.
אלה דוגמאות לדיון משפטי עתידי — לא קביעה שכל בעל מקצוע שאינו משתמש ב־AI מתרשל.
בקנטאקי כבר ניתנה הנחיה מפורשת לעורכי דין
גם בארצות הברית ניתן לראות סימנים להתפתחות הסטנדרט המקצועי.
בחוות הדעת האתית KBA E-457 קבעה לשכת עורכי הדין של קנטאקי כי עורכי דין נדרשים להתעדכן בהתפתחויות הקשורות לשימוש בבינה מלאכותית במקצוע.
חוות הדעת מוסיפה שככל שכלי AI משתפרים והשימוש בהם מתרחב, אי־שימוש בכלי זמין עשוי בנסיבות מסוימות להיחשב לכשל בחובת הכשירות המקצועית. כדוגמה מציינת הלשכה מחקר משפטי שעשוי להיות מקיף יותר בעזרת יכולות AI המשולבות בכלי מחקר.
במקביל, אותה חוות דעת מדגישה גם את הצד השני: שימוש ב־AI אינו מסיר מעורך הדין את האחריות לבדיקת התוצאה, לשמירה על סודיות ולפעולה בהתאם לכללי האתיקה.
ומה המצב בישראל?
בישראל אין כיום חקיקת מסגרת רוחבית המסדירה את תחום הבינה המלאכותית כולו. מדיניות הממשלה שפורסמה בנושא העדיפה בשלב זה גישה ענפית, שבה רגולטורים בוחנים את הצורך בכללים בהתאם לתחום ולסיכונים הספציפיים שלו.
עם זאת, הדיון בסטנדרטים כבר מתקיים בישראל.
ביוני 2026 קיימה ועדת הבריאות של הכנסת דיון בנושא כללי אתיקה בשימוש בבינה מלאכותית על ידי צוותים רפואיים. הוועדה הדגישה את הפוטנציאל של הטכנולוגיה לשיפור הטיפול והיעילות, אך גם את הצורך להשאיר את האחריות המקצועית ושיקול הדעת האנושי בלב התהליך.
השורה התחתונה: אין כיום בסיס לקביעה שבעל מקצוע בישראל חייב להשתמש ב־AI או שאי־שימוש בו מהווה כשלעצמו רשלנות. עם זאת, ההתפתחויות באנגליה ובקנטאקי מצביעות על שאלה מקצועית ומשפטית שכדאי לעקוב אחריה: ככל שכלי AI מסוימים יהפכו למוכחים ולמקובלים יותר, ייתכן שגם ההחלטה אם להשתמש בהם תהפוך לחלק מהאופן שבו נבחן הסטנדרט המקצועי.
רוצים להישאר מעודכנים במה שמשפיע על בעלי העסקים ואנשי המקצוע בישראל? הצטרפו לקהילת ישראל עסקים ב־WhatsApp.