לקראת גיבוש תוכנית מענקי המחקר לשנים 2028–2034, מקודמת הצעה להחמרת תנאי ההשתתפות של מדינות מחוץ לאיחוד. ההצעה טרם אושרה, אך השלכותיה האפשריות על מחקר, חדשנות ועסקים בישראל משמעותיות.
מערכת ישראל עסקים
תוכנית הורייזן של האיחוד האירופי, אחת המסגרות המרכזיות בעולם למימון מחקר וחדשנות, נמצאת לקראת שינוי. במהלך הדיונים על התוכנית החדשה, שתפעל בשנים 2028 עד 2034, מקודמת בפרלמנט האירופי יוזמה שעלולה להשפיע על המשך השתתפותה של ישראל. בשלב זה מדובר בהצעת שינוי לכללי התוכנית, ולא בהחלטה להרחיק את ישראל.
היוזמה מבקשת לקשור השתתפות של מדינות שאינן חברות באיחוד לעמידה בערכים ובכללים של המשפט הבינלאומי, לרבות האמנה למניעת רצח עם. גורמים בישראל חוששים כי ניסוח כזה עשוי לשמש בעתיד בסיס להגבלת השתתפותה אם מוסדות האיחוד יקבעו שהתנאים אינם מתקיימים. אין פירוש הדבר שקביעה כזאת התקבלה כבר כעת.
ההצעה צפויה לעלות לדיון ולהצבעה בוועדת התעשייה, המחקר והאנרגיה של הפרלמנט האירופי ב־10 בנובמבר 2026. לאחר מכן מתוכנן דיון במליאה בשבוע של 23 בנובמבר, ובהמשך יתקיים משא ומתן בין הפרלמנט, הנציבות ומועצת האיחוד. נוסח סופי של הכללים טרם נקבע, וכל שלב עשוי להביא לשינויים.
יש גם הבחנה משפטית חשובה: לפי אחד הנוסחים הנדונים, התנאים החדשים מתייחסים למדינות המבקשות להצטרף לתוכנית. ישראל כבר משתתפת במסגרות המחקר האירופיות זה עשרות שנים. לכן עדיין לא ברור אם ההוראה, ככל שתאושר, תחול על המשך השתתפותה או תחייב החלטה נוספת.
התוכנית הנוכחית, הורייזן אירופה, פועלת בתקציב כולל של כ־95.5 מיליארד אירו לשבע שנים. לקראת המחזור הבא הציעה הנציבות תקציב של כ־175 מיליארד אירו, והפרלמנט מקדם אפשרות להגדילו. אלה הצעות תקציביות שטרם הפכו למסגרת סופית ומחייבת.
עבור אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות טכנולוגיה בישראל, חשיבות התוכנית אינה מסתכמת בכסף. זכייה במענקים מאפשרת השתתפות בקבוצות מחקר בינלאומיות, גישה למומחיות ולתשתיות, ופיתוח טכנולוגיות יחד עם שותפים אירופיים. שיתופי פעולה כאלה עשויים להוביל בהמשך למוצרים, לפטנטים ולהזדמנויות עסקיות.
השתתפות ישראל בתוכניות האירופיות כרוכה גם בתשלומי מדינה. ההשקעה השנתית במסגרת הקיימת מוערכת בכ־1.3 מיליארד שקל, אך התועלת אינה נמדדת רק בסכום המענקים המתקבל בחזרה. עצם הנוכחות במסגרות המחקר משפיעה על יכולתם של חוקרים ויזמים להשתלב בפרויקטים מובילים.
אם בעתיד תוגבל הגישה לתוכנית, חברות ישראליות עשויות להידרש לאתר מקורות מימון חלופיים ולפתח מסלולי שיתוף פעולה נוספים. עם זאת, אין כיום בסיס להעריך בוודאות את הנזק הכספי או לקבוע שתסריט כזה יתממש. התוצאה תלויה בנוסח הכללים שיאושר ובאופן יישומם.
ההחלטות בחודשים הקרובים יהיו משמעותיות עבור מערכת המחקר והחדשנות בישראל. עבור יזמים ועסקים הפועלים בשווקים הבינלאומיים, המקרה מדגיש את החשיבות של פיזור שיתופי פעולה ומקורות מימון, לצד מעקב מדויק אחרי התפתחויות רגולטוריות שעדיין נמצאות בשלבי דיון.
לעוד חדשות, מידע והזדמנויות עסקיות — הצטרפו לקהילת ישראל עסקים בוואטסאפ.