ניר צוק, מנכ"ל פאלו אלטו / צילום: תמר מצפי
מדוע אחת הדמויות הבולטות בעולם הטכנולוגיה סבורה שההייטק הישראלי מתנשא ומנותק?
מערכת ישראל עסקים
ניר צוק, אחד מהיזמים המשפיעים ביותר בתעשיית ההייטק הישראלית, לא חושש לומר את דעתו – והוא עושה זאת בישירות חסרת מעצורים. בראיון שנוי במחלוקת, צוק מבקר את התנהלות קהילת ההייטק הישראלית וטוען כי רבים מאנשי התעשייה חיים בתוך בועה של עליונות ואינם מחוברים לשאר החברה הישראלית.
לדבריו, ההייטק הפך למגזר שמבודד את עצמו מבחינה תרבותית, כלכלית וחברתית, במקום להיות חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית. הוא תוקף את העובדה שקהילת ההייטק בחרה להקים מטה מחאה נפרד במקום להשתלב במחאות של הציבור הרחב, ומותח ביקורת על הישראלים שפעלו לעצור השקעות במדינה.
האם יש ממש בטענותיו? האם ההייטק הישראלי באמת מתנשא מעל החברה? ומה המשמעות של הדברים עבור העתיד הכלכלי של ישראל?
1. כיצד ההייטק הפך לתעשייה מנותקת?
1.1 השכר הגבוה והפער הכלכלי
עובדי ההייטק בישראל מרוויחים משכורות גבוהות בהרבה מהממוצע במשק, מה שיוצר פערים משמעותיים מול שאר הציבור. בעוד שבמגזרים אחרים נאבקים ביוקר המחיה, רבים מעובדי ההייטק חיים ברמת חיים גבוהה ונמנעים מלהיות מעורבים בבעיות של החברה הכללית.
1.2 תרבות העבודה הסגורה
קהילת ההייטק מתנהלת בתוך עצמה – עם מונחים מקצועיים ייחודיים, קודים תרבותיים ברורים ומערכת יחסים עסקית שמבוססת על קשרים פנימיים. זה מקשה על אנשים מבחוץ להיכנס לתחום, ומוביל להיווצרות חומות בין ההייטק לבין שאר הציבור.
1.3 חוסר מעורבות חברתית משמעותית
למרות מעורבות של חלק מהחברות ביוזמות פילנתרופיות, רבים טוענים כי ההייטק הישראלי אינו עושה מספיק כדי לקדם שוויון הזדמנויות ולהשקיע בקהילות מוחלשות.
2. האם הניתוק פוגע בהייטק עצמו?
2.1 מחסור בכוח אדם מגוון
אחת הבעיות הגדולות של התעשייה היא מחסור בעובדים מוכשרים. הנתק של ההייטק מהחברה הרחבה מונע ממנו למשוך טאלנטים מהפריפריה ומגזרים שונים, מה שמוביל לכך שהתחום סובל ממחסור חמור בכוח אדם.
2.2 פגיעה בדימוי הציבורי
כאשר הציבור הרחב תופס את ההייטק כענף מתנשא ומנותק, הוא עלול לפתח יחס עוין כלפיו, מה שעלול להשפיע על מדיניות ממשלתית, רגולציה והשקעות עתידיות.
2.3 סכנת הגירה שלילית
אם אנשי ההייטק ירגישו שהם נתונים לביקורת ציבורית מוגברת, ייתכן שהם יבחרו לעבור למדינות אחרות שמציעות תנאים טובים יותר ופחות עוינות כלפי התעשייה.
3. כיצד ניתן לחבר מחדש את ההייטק לחברה הישראלית?
3.1 עידוד הכשרות טכנולוגיות בפריפריה
פתיחת מסלולי הכשרה והנגשת הייטק לאוכלוסיות רחבות יותר – נשים, בני מיעוטים, תושבי פריפריה – יכולה לשלב יותר ישראלים בתעשייה ולצמצם את תחושת הבידול שלה.
3.2 הגברת המעורבות החברתית של חברות הייטק
חברות הייטק צריכות לקחת חלק פעיל ביוזמות ציבוריות, להוביל פרויקטים שמשפרים את חיי האזרחים ולהיות מעורבות בהחלטות שמשפיעות על כלל המשק.
3.3 שינוי השיח הפנימי בקהילת ההייטק
על התעשייה להפנים שהיא אינה מנותקת מיתר המשק – כלכלה מצליחה צריכה לכלול את כלל הציבור, ולא רק את אנשי ההייטק.
4. האם ההייטק יכול לשנות את הגישה שלו?
4.1 תלות ההייטק בשוק המקומי
למרות אופיו הגלובלי של ההייטק, ישראל מהווה עדיין בסיס מרכזי לתעשייה, וללא תמיכה ציבורית וממשלתית הוא עלול להיחלש.
4.2 דיאלוג פתוח עם החברה הישראלית
מנהיגי ההייטק צריכים להקשיב לביקורת הציבורית, להבין את הסנטימנט הכללי ולחפש דרכים אמיתיות להשתלב בחברה הרחבה.
4.3 בניית גשר בין ההייטק למגזרים נוספים
שיתופי פעולה עם עסקים קטנים, ייצור, מסחר ותעשיות מסורתיות יכולים לחזק את הקשרים של ההייטק עם יתר הכלכלה וליצור סביבה עסקית מאוזנת יותר.
ניר צוק מציב מראה בפני קהילת ההייטק הישראלית – האם היא באמת מנותקת, או שמדובר בהכללה לא הוגנת? בין אם מסכימים איתו או לא, השאלה כיצד ההייטק משתלב בחברה הישראלית היא קריטית לעתיד הכלכלה ולמעמדה של ישראל כמעצמת חדשנות.
מה דעתכם על דבריו של ניר צוק? האם ההייטק באמת מתנשא ומנותק, או שהביקורת מוגזמת? אילו צעדים לדעתכם צריכים להינקט כדי לקרב את התעשייה לשאר החברה הישראלית? שתפו אותנו בתגובות!