© צילום: טל שחר
שדה הקרב החדש של צה"ל אינו נמצא בגבולות המדינה, אלא דווקא מול הרשויות המקומיות. בעוד העיריות דורשות תשלומי ארנונה על שטחי הבסיסים, הצבא מסרב לאפשר מדידות בטענה לשיקולי ביטחון. הסכסוך הזה יוצר עימות חריף בין הדרג הצבאי לדרג האזרחי, עם השלכות מרחיקות לכת על ניהול התקציב הציבורי ואפילו על היתרי בנייה בבסיסים הצבאיים
מערכת ישראל עסקים
הוויכוח על הארנונה של צה"ל אינו חדש, אך הפעם הוא מתנהל בקול רם יותר מתמיד. מצד אחד, הרשויות המקומיות דורשות שהצבא ישלם מסים על הקרקעות שהוא מחזיק בשטחן, כפי שכל עסק או גוף אזרחי אחר נדרש לעשות. מנגד, בצה"ל מתעקשים ששיקולי סודיות מונעים אפשרות לאפשר למודדים חיצוניים לקבוע את גובה הארנונה הראוי.
המתח הגיע לשיא כאשר שר הפנים משה ארבל החליט להקפיא את עבודת הוועדה שמעניקה היתרי בנייה לבסיסים הצבאיים – צעד שמשבש תכניות פיתוח חיוניות של הצבא. המשמעות היא שהסכסוך הזה אינו רק עניין כספי, אלא מאבק שמשפיע על פרויקטים תשתיתיים, תכנון עירוני והקצאת משאבים בין הממשלה לרשויות המקומיות.
בעוד הרשויות המקומיות מסתמכות על הכנסות מארנונה כדי לממן שירותים לתושבים, צה"ל רואה עצמו כגוף ציבורי שלא אמור להיות מחויב למס העירוני כמו גופים מסחריים. במקביל, המצב הזה יוצר תקדים בעייתי: אם הצבא ייאלץ לשלם ארנונה, האם זה יוביל לתקדים שיחול גם על גופים ממשלתיים אחרים? ואם צה"ל יצליח להימנע מתשלום, האם רשויות אחרות ימצאו עצמן תחת לחץ תקציבי כבד יותר?
השאלה העיקרית היא כיצד ניתן למצוא פתרון שיאזן בין הצרכים של שני הצדדים. האם המדינה צריכה לפצות את הרשויות המקומיות על הקרקעות המוחזקות על ידי הצבא? האם ניתן למצוא מנגנון שבו הצבא ישלם סכום גלובלי קבוע, במקום להכניס מודדים לכל בסיס? ואיך זה ישפיע על התקציב הכולל של מערכת הביטחון?
התפתחויות נוספות בסוגיה עשויות להשפיע על מערכת היחסים בין השלטון המרכזי לרשויות המקומיות, ועל האופן שבו המדינה מתנהלת מול גופים ביטחוניים בעידן של שקיפות כלכלית גוברת.
איך אתם רואים את המצב? האם צה"ל צריך לשלם ארנונה כמו כל גוף אחר, או שיש להחריג אותו בשל אופיו הביטחוני? האם הרשויות המקומיות צודקות בדרישתן, או שמדובר במהלך שיכול לפגוע בתפקוד הצבא? שתפו אותנו בדעותיכם!