Image by Andrew Khoroshavin from Pixabay
האם ניתן להסתיר נכסים מעיני הרשויות ולהמשיך לנהל עסקים חובקי עולם? הפרשה החדשה שמסעירה את שוק הנדל"ן הישראלי מציבה שאלות מטרידות על מנגנוני האכיפה ועל הפרצות במערכת הפיננסית
מערכת ישראל עסקים
תושב תל אביב חשוד כי הצליח לבצע עסקאות נדל"ן בעשרות מיליוני שקלים, למרות שהוכרז כפושט רגל. על פי החשדות, הוא רשם את הנכסים על שם קרובי משפחתו וחברות שאינן בבעלותו הישירה, במטרה להסתיר את פעילותו העסקית ולהתחמק מחובות ומס אמת.
הפרשה מציפה סוגיות משמעותיות בתחום האכיפה והפיקוח על נכסי חייבים בישראל. כאשר אדם מוכרז כפושט רגל, הוא אמור להיות תחת הגבלות כלכליות משמעותיות – לא יכול לנהל עסקים גדולים, לקחת אשראי, או לבצע עסקאות רחבות היקף. אך מקרים כמו זה מעלים חששות כי המנגנונים הנוכחיים אינם מספיקים כדי למנוע התחמקות מחובות ומסים.
בעולם הנדל"ן קיימות דרכים שונות להסוות בעלויות ולהמשיך לפעול מחוץ לרדאר של הרשויות. רישום נכסים על שם בני משפחה, שימוש בחברות קש והקמת שותפויות פיקטיביות הם רק חלק מהשיטות שמאפשרות לפושטי רגל או לחייבים להמשיך לצבור הון, תוך שהם נמנעים מתשלום חובותיהם לנושים ולמדינה.
השאלה היא עד כמה המדינה מסוגלת להתמודד עם התופעה. האם יש לרשויות הכלים לאתר ולהוכיח בעלות מוסווית על נכסים? האם מערכות הפיקוח והאכיפה צריכות לעבור שדרוג כדי להדביק את היצירתיות של עברייני הכלכלה?
מומחים מזהירים כי ללא הגברת הפיקוח, התופעה תתרחב ותפגע באמון הציבור במערכת המשפטית והפיננסית. כאשר חייבים מצליחים לחמוק מהגבלות ולבצע עסקאות ענק, זה לא רק פוגע בנושים – זה מערער את היציבות הכלכלית ויוצר אי-שוויון במגרש העסקי.
מה דעתכם על הפרשה? האם לדעתכם רשויות האכיפה עושות מספיק כדי למנוע התחמקות מחובות ומסים? אילו פתרונות הייתם מציעים כדי להילחם בתופעה? שתפו אותנו בתגובות!