ארבע מתוך שש החברות הגדולות בבורסה הישראלית הן בנקים – האם זה משקף יציבות פיננסית או דווקא קיפאון של שוק ההון? ומה זה אומר על ההזדמנויות של משקיעים וחברות טכנולוגיה?
מערכת ישראל עסקים
הבורסה לניירות ערך בתל אביב היא המראה של הכלכלה הישראלית, אך כאשר הבנקים הופכים לדומיננטיים כל כך, נשאלת השאלה – האם זהו סימן לבריאות פיננסית או תעודת עניות לשוק ההון המקומי?
העובדה שארבע מבין שש החברות בעלות השווי הגבוה ביותר בבורסה הן בנקים אינה מקרית. הבנקים הישראלים נהנים מסביבה פיננסית יציבה, רווחים גבוהים ואמון המשקיעים. לאורך השנים הם הצליחו לשמור על שיעורי רווחיות גבוהים, אפילו בתקופות של משברים כלכליים, והם ממשיכים לחלק דיבידנדים גבוהים למשקיעים. עם זאת, הדומיננטיות שלהם מצביעה גם על בעיה עמוקה יותר – חוסר גיוון ואטרקטיביות של סקטורים אחרים בשוק ההון המקומי.
שוקי ההון המובילים בעולם מאופיינים בריבוי חברות טכנולוגיה חדשניות, תעשיות מתפתחות ותחומי השקעה מגוונים. לעומת זאת, בישראל, למרות היותה "אומת הסטארט-אפ", אין מספיק חברות טכנולוגיה גדולות שנסחרות בבורסה המקומית. מרבית חברות ההייטק המובילות מעדיפות להנפיק בנאסד"ק או בבורסות אירופאיות, מחשש למחסור בנזילות ולרמות שווי נמוכות יותר בישראל.
מנקודת מבט של משקיעים, השליטה של הבנקים במדדים המרכזיים מובילה לתלות גבוהה בענף הפיננסים ולסיכון מוגבר במקרה של משבר בענף הבנקאות. במקביל, הציבור הרחב כמעט ואינו נהנה מהצלחת הבנקים, מאחר שהתחרות בענף מוגבלת, מה שמשאיר את הריביות על אשראי גבוהות ואת תשואות הפיקדונות נמוכות.
השאלה הגדולה היא איך ניתן לשנות את המצב? האם הבורסה צריכה לייצר תמריצים אטרקטיביים יותר לחברות טכנולוגיה וחברות צמיחה כדי שיבחרו להיסחר בתל אביב? האם הרגולציה הישראלית מקשה על רישום חברות חדשות, ומרתיעה יזמים מלפנות לשוק המקומי?
מה דעתכם? האם לדעתכם הדומיננטיות של הבנקים בבורסה היא סימן לחוסן כלכלי, או שהיא משקפת בעיה רחבה יותר בשוק ההון הישראלי? כיצד לדעתכם ניתן למשוך יותר חברות טכנולוגיה וצמיחה לבורסה המקומית? נשמח לשמוע את דעתכם!