וול סטריט חוזרת להמר על חובות מגובי נכסים, ולשוק יש הרבה מה לומר על זה. אחרי שטריליוני דולרים של חובות כאלה היו בלב המשבר הכלכלי הגדול של 2008, השנה צפויה מכירה של יותר מ-335 מיליארד דולר של אותם ניירות ערך בדיוק – רק שהפעם, לטענת המשווקים, הכל שונה. האם מדובר במערכת יציבה יותר או בחזרה לסיכון שיכול למוטט שווקים מחדש?
מערכת ישראל עסקים
חובות מגובי נכסים, או Asset-Backed Securities (ABS), הם למעשה איגרות חוב המגובות בנכסים פיננסיים כמו הלוואות, משכנתאות, חובות אשראי ועוד. אם המונח הזה נשמע לכם מוכר, זה בגלל שהוא היה אחד השחקנים המרכזיים בקריסת שוק הנדל"ן בארה"ב והמשבר הכלכלי שהגיע בעקבותיה. אז איך יכול להיות ש-17 שנה אחרי, אותם מכשירים פיננסיים עושים קאמבק עצום? ולמה יש מי שמאמין שהפעם הסיפור אחר לחלוטין?
הבנקים הגדולים, חברות ניהול ההשקעות וקרנות הגידור טוענים שהיום המערכות מפוקחות יותר, הדירוגים מדויקים יותר והמודלים הכלכליים הרבה יותר מחושבים. לדבריהם, הבעיות של 2008 נבעו מהלוואות שניתנו ללא אחריות מספקת, אך היום החובות שמגבים את הנכסים איכותיים ויציבים הרבה יותר. מהצד השני, יש כלכלנים ואנליסטים שחוששים כי מדובר באשליה מסוכנת – הטכנולוגיה התקדמה, אבל חוסר האחריות של השוק לא באמת נעלם.
אם נסתכל על השוק כיום, נראה שבניגוד לעבר, החוב המגובה לא נשען רק על משכנתאות – אלא גם על הלוואות לרכישת רכבים, הלוואות סטודנטים ואפילו אשראי צרכני. לכאורה, מדובר בפיזור סיכונים, אבל האם זה הופך את השיטה לפחות מסוכנת?
ישנם סימנים שמעוררים דאגה. הריבית הגבוהה בשווקים, הלחץ על הלווים, וחברות פיננסיות שממשיכות לחפש איך למקסם רווחים יכולים להוביל למפולת חדשה. כאשר הגורמים בשוק מתחילים לשווק מוצרים פיננסיים מורכבים לציבור המשקיעים תוך שימוש בהבטחות ליציבות וצמיחה – ההיסטוריה מוכיחה שכדאי לעצור ולשאול שאלות.
בשורה התחתונה, האם אנחנו צועדים לכיוון משבר נוסף, או שמדובר בהזדמנות כלכלית לגיטימית? האם המערכות של היום באמת מסוגלות להתמודד עם האתגרים, או שהן רק משדרות ביטחון מדומה?
מה דעתכם על חזרת החובות המגובי נכסים לשוק? האם מדובר בשוק יציב יותר או בבועה פיננסית שמחכה להתפוצץ? איך אתם רואים את ההשפעה של זה על הכלכלה העולמית – והאם זה יכול להשפיע גם על ישראל?