מה מבדיל בין יזם שמקים עסק ונשאר בו שנים, לבין אלה שתמיד מחפשים את הפרויקט הבא? האם זו שאיפה בלתי נגמרת להצלחה, חיפוש אחר אתגרים חדשים או פשוט דרך חיים שאין ממנה חזרה?
מערכת ישראל עסקים
יש יזמים שלא מסוגלים להישאר במקום אחד. הם מקימים עסק, מביאים אותו להצלחה – ואז ממשיכים הלאה. לא בגלל כישלון, אלא כי משהו עמוק בתוכם דוחף אותם לחפש את ההזדמנות הבאה, לפרוץ גבולות חדשים ולבחון שוב ושוב את כושר היזמות שלהם.
הדלק שמניע את היזמים חסרי המנוח הוא הצורך המתמיד באתגרים. עבורם, השגרה היא אויב והסטטוס-קוו משעמם. הם נהנים מהריגוש שבהקמת משהו חדש, מהיכולת לפתור בעיות מורכבות ולבנות מודלים עסקיים שעובדים. לא פעם, ברגע שהעסק מתחיל לפעול בצורה יציבה, הם מחפשים את היציאה החוצה לפרויקט הבא.
היתרון הגדול שלהם הוא היכולת להסתגל במהירות. הם נעים בין תעשיות, מזהים מגמות בשווקים ומצליחים ליישם את מה שלמדו במיזמים קודמים. גמישות מחשבתית, תעוזה ורשת קשרים ענפה מאפשרים להם להתניע עסק חדש במהירות ולהימנע מטעויות שנעשו בעבר.
עם זאת, להיות יזם חסר מנוח זו חרב פיפיות. המעבר המהיר בין מיזמים יכול ליצור אתגרים בגיוס משקיעים, שכן לא כולם ששים להשקיע במישהו שידוע בכך שהוא עובר לפרויקט הבא במהירות. גם בניית צוותים חזקים דורשת אסטרטגיה ברורה, כדי להבטיח שהעסק לא יקרוס ברגע שהיזם מחליט להתקדם הלאה.
האם זה יתרון או חסרון? תלוי איך מנהלים את זה. יזמים כאלה מצליחים כאשר הם יודעים לא רק להקים עסקים, אלא גם להעביר אותם הלאה – בין אם דרך מכירה, מינוי הנהלה חזקה או הפיכתם למקור הכנסה פאסיבית שמאפשר להם להמשיך ליזמות הבאה.
יזמות היא דרך חיים, ויזמים חסרי מנוח מגדירים מחדש את הגבולות שלה. הם מובילים חדשנות, יוצרים תעשיות חדשות ומזכירים לנו שהצלחה אמיתית היא לא רק ביעד – אלא גם בדרך לשם.
שאלות למחשבה:
מה גורם לכם להישאר בעסק אחד לאורך זמן, או לחלופין – לחפש את הפרויקט הבא?
איך אפשר לנהל נכון את המעברים בין מיזמים מבלי לפגוע בצמיחה שלהם?
מה הייתם עושים אחרת אם הייתם מתחילים עכשיו מיזם חדש?