מימין: וורן באפט, גרג אבל ומנהלי Jazwares שבבעלות ברקשייר, בכנס המשקיעים (צילום: Matthew Putney/AP Content )
האם עידן חדש של מנהיגות עסקית שקטה עומד להחליף את הכריזמה המתפרצת של באפט, ומה בעלי עסקים בישראל יכולים ללמוד מהשינוי הזה
מערכת ישראל עסקים
וורן באפט, האיש והאגדה, פורש מההגה של ברקשייר האת'וויי ומעביר אותו לגרג אבל – יורש פחות מוכר, פחות כריזמטי, אבל כזה שמגלם את כל מה שהופך מנהל לשחקן עומק בשוק ההשקעות המודרני. בעוד באפט נודע בזכות תובנות חדות, נוכחות בימתית מרשימה ואינספור אמירות שהפכו לאבני יסוד בכל קורס ביזמות, גרג אבל מייצג משהו אחר לחלוטין: מנהיגות שמבוססת על ניתוחים קרים, ניהול הדוק, ויכולת לשמור על שקט תעשייתי מבלי לפספס אף פרט.
המינוי של אבל הוא לא רק העברת מקל בתוך תאגיד ענק, אלא גם איתות ברור לשווקים הגלובליים: עידן המנהלים המתוקשרים מפנה מקום לגישה שקולה, נטולת דרמות, ממוקדת תוצאות וניהול פרטני. לא עוד מכתבים שנתיים רבי השראה או ראיונות עם אנקדוטות – אלא עבודה שקטה, מבוססת תהליכים ויעדים.
בעלי עסקים בישראל יכולים לראות במעבר הזה הזדמנות למחשבה מחודשת על מודל הניהול שהם מאמצים. האם הכריזמה היא באמת תנאי להצלחה עסקית, או שמא דווקא יכולת אנליטית, משמעת ניהולית והתמקדות בפרטים הם אלו שקובעים את ההבדל בין עסק טוב לעסק יציב לאורך זמן? במיוחד בעידן שבו רעש תקשורתי קל ליצור, אך אמון לוקח שנים לבנות – המנהיג השקט עשוי להפוך למודל שמחזיק מעמד לאורך זמן.
הבחירה באבל גם מסמנת תפנית בגישת ברקשייר לעובדים ולמנהלים. במקום החופש העצום שבאפט איפשר למנהלי החברות-הבת, אבל עשוי לפעול בשיטה ריכוזית יותר. המשמעות ברורה: פחות סוליסטים, יותר ניהול מרכזי, פיקוח ושקיפות. בעבור עסקים בינוניים וגדולים, במיוחד כאלו שמתרחבים במהירות או פועלים בזירות רבות, השיטה הזו עשויה להיות קריטית ליציבות ולאחידות בביצועים.
המעבר של ברקשייר האת'וויי בין דורות מעלה שאלה עמוקה לגבי מודלים של הנהגה עסקית בעולם המשתנה. האם המנהיג העתידי הוא מישהו שמספק השראה דרך סיפורים – או כזה שמנהל מספרים, תהליכים ויעדים ביד יציבה? יתכן שהתשובה היא איזון בין השניים, אבל במקרה של גרג אבל, ברקשייר בחרה בגישה שמבכרת ניהול איכותי על פני אישיות כריזמטית. זהו מסר של יעילות, אחריות והסתכלות לטווח הארוך – לא רק למשקיעים, אלא גם לבעלי עסקים, יזמים ומנהלים בכל רמה.
אם כן, לא רק המניות משתנות – גם דמות המנהיג משתנה. במקום להתרפק על העבר הכריזמטי של עולם ההשקעות, כדאי להתבונן על גרג אבל כמודל לעתיד העסקי השקט, האנליטי והאפקטיבי.
האם בעולם שמלא ברעש מידע, דווקא המנהיג השקט הוא זה שמוביל לשגשוג מתמשך?
האם ניהול מרכזי וצמוד מחליף את גישת "סמוך על השטח" גם בעסקים קטנים ובינוניים?
מה אתם מעדיפים בעסק שלכם – השראה ודרייב אישי, או ניהול שקול, עקבי ושיטתי?
אם אתם מכירים בעל עסק שדווקא השקט והדיוק שלו הם שמובילים להצלחה – שתפו את הפוסט הזה איתו, אולי הגיע הזמן להאיר גם את הדמויות שמצליחות בלי לעשות רעש.