FREEPIK
החלטה אחת של הממשל האמריקני עלולה למחוק מיליארדי דולרים מזרימת התרומות לישראל – ולפגוע לא רק בעמותות, אלא גם באוניברסיטאות, בתי חולים, חברות שירותים ועסקים שמסתמכים על המגזר השלישי
מערכת ישראל עסקים
שינוי חקיקתי שמקודם בארצות הברית מבקש לבטל את ההכרה במס על תרומות שמועברות לעמותות מחוץ לגבולות המדינה. אם הגזירה הזו תאושר – המשמעות הישירה תהיה פגיעה קריטית בהיקף התרומות שמוזרמות לישראל מדי שנה, בעיקר מגורמים פרטיים יהודיים, קרנות פילנתרופיות וידידי מוסדות רפואיים, חינוכיים וחברתיים.
הבעיה איננה רק מוסרית או ערכית. מדובר במכה ישירה למנועים הכלכליים של ישראל. מעל 6 אחוז מהתמ"ג המקומי מבוסס על תרומות – חלק ניכר מהן מגיעות מארצות הברית. כאשר עמותה מקצצת, מוסד נסגר או תרומה מתייבשת – מי שנפגע הם גם המובילים החברתיים, גם אלפי ספקים עסקיים, וגם עובדים בפריפריה שנשענים על הפרויקטים הללו לפרנסה.
בעלי עסקים חייבים להבין שהמגזר השלישי הוא לא רק שותף חברתי – אלא לקוח, מעסיק, גורם מקשר ואפילו שותף פוטנציאלי ביוזמות משותפות. פגיעה בו תביא לגלי הדף אמיתיים – מקבלני משנה, דרך נותני שירותים, ועד חברות טכנולוגיה וחינוך שפועלות בשיתוף עמותות.
הממשלה הישראלית חייבת לפעול מיידית במישור הדיפלומטי ולפעול למניעת הגזירה. במקביל, זה הזמן של כל ארגון, יזם ונותן שירות לחשוב איך להתארגן מחדש: לגוון מקורות, לחפש שיתופי פעולה עסקיים־חברתיים, ולהיערך לעידן שבו התרומות יידרשו להצדיק תשואה לא רק ערכית, אלא גם תפעולית.
מה כדאי לזכור
תרומות מחו״ל הן חלק ממנוע הצמיחה של המגזר החברתי־כלכלי בישראל
הפגיעה בעמותות היא לא פגיעה מבודדת – אלא תופעת שרשרת עסקית
עסקים חכמים יודעים לזהות שינויים גם כשאין להם תג מחיר מיידי
האם אתם מספקים שירותים או מוצרים לעמותות, אוניברסיטאות או מוסדות בריאות?
כיצד לדעתכם ניתן להיערך לשינוי כזה – ברמת המודל העסקי או שיתופי הפעולה?
האם לדעתכם הממשלה, או ארגוני הגג, עושים מספיק כדי להגן על זרם התרומות?
שתפו את הפוסט עם יזם חברתי, מנהל עמותה או יועץ כלכלי שפועל בזירה הזו – או תייגו מישהו שיכול לעזור להציף את הסוגיה ברמה הציבורית לפני שיהיה מאוחר מדי.