FREEPIK
זינוק במתקפות פישינג נגד הציבור בישראל, שתיקה מצד המדינה, והמרוץ לעצור את ההונאה הבאה
מערכת ישראל עסקים
גל חדש של מתקפות פישינג מכה בשבועות האחרונים את ישראל – בעיקר את המגזר הפיננסי. עשרות אלפי הודעות טקסט ודוא״ל, שמתחזות לבנקים, חברות אשראי, ביטוח וגופים רגולטוריים, נשלחות מדי יום לציבור.
לצדן – אתרים מזויפים שנראים זהים לאתרים האמיתיים, שיחות טלפון ממספרים שנשמעים אמינים, ואלגוריתמים מתוחכמים שמטרתם אחת: לגנוב כסף ומידע אישי בכמות ובהיקף חסרי תקדים.
היקף ההונאות זינק במאות אחוזים – והמערכת כולה מתקשה להגיב:
– הבנקים משקיעים במערכות ניטור וזיהוי התנהגות חריגה, אך הפער בין השיטה לבין ההונאה מתרחב
– חברות האשראי מנסות להתריע, אך ההודעות מגיעות לרוב מאוחר מדי
– המדינה? מבטיחה תקנות, אך עדיין לא הציגה מנגנון תגובה מהיר, אחיד ומחייב
ולא פחות מטריד – רוב הציבור כלל לא יודע שנפל בפח, אלא רק כשמאוחר מדי.
אז מה עושים עכשיו?
המוסדות הפיננסיים כבר הבינו:
– עליהם ליזום ולא רק להגיב
– השקיפות מול הלקוח צריכה לגדול – כולל מסרים חינוכיים שוטפים
– עליהם להוכיח שהם מסוגלים להגן עלינו גם כשהאיום משתנה מדי שבוע
מה שהמדינה צריכה לעשות – ולא עושה עדיין:
– לייצר מנגנון תגובה משותף בין כל הגופים הפיננסיים
– לחייב סימון ברור של הודעות רשמיות
– לקבוע אחריות ברורה בחוק – מתי הבנק אשם ומתי הצרכן
ומה אתם, כצרכנים ובעלי עסקים, יכולים לעשות?
– לעולם לא להכניס קוד חד פעמי או סיסמה באתר שהגעתם אליו דרך לינק
– לא ללחוץ על קישורים מהודעות שמבקשות פעולה מיידית
– להשתמש באימות דו-שלבי בכל שירות פיננסי
– לעקוב אחר פרסומים רשמיים בלבד – ולא להאמין לשום מייל או SMS עד שלא ווידאתם את המקור
זה הזמן לשים לב, לוודא שמי שמגן על הכסף שלכם באמת ערוך למתקפה – ולהפעיל גם שיקול דעת ברמה האישית.
האם גם אתם קיבלתם לאחרונה הודעת פישינג?
כמה אתם באמת סומכים על ההגנות של הבנק שלכם?
מה הייתם מצפים ממדינת ישראל לעשות כדי להגן על אזרחיה בתחום הזה?
ספרו לנו, שתפו חברים ועמיתים, ואל תמתינו למתקפה הבאה – כי היא כבר בדרך.
ידע = הגנה. ומה שלא תזהו – עלול לעלות לכם ביוקר.