קניון דיזנגוף סנטר בתל אביב סגור (צילום: אוראל כהן)
דיון סוער בין משרדי הממשלה לפיקוד העורף סביב הגדרת “מפעל חיוני” עשוי להכריע את עתידם של אלפי עסקים בימים הקרובים
מערכת ישראל עסקים
האם הגיע הזמן להרחיב את ההגדרה של “מפעל חיוני”? זו השאלה שמפצלת בימים אלה את משרדי הממשלה ואת פיקוד העורף. על רקע המלחמה וההשבתה החלקית במשק, התכנסו מנכ״לי משרדי הממשלה לדיון מול נציגי פיקוד העורף, בבקשה לאפשר פתיחה מחודשת של מפעלים ועסקים נוספים – בתנאי בטיחות מחמירים.
הבקשה נדחתה לעת עתה בשל החשש מהתקהלויות ופגיעה בביטחון הציבור. אך מאחורי הקלעים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ושר הכלכלה ניר ברקת מפעילים לחץ לשנות את ההנחיות, ולהתאים את ההגדרה למציאות החדשה, בדומה למה שקרה במשבר הקורונה.
כיום, רק עסקים שמוגדרים כ”מפעלים חיוניים” רשאים לפעול באופן מלא גם בעת חירום. מדובר בהגדרה מצומצמת שכוללת בעיקר תשתיות לאומיות, ביטחון, בריאות ואספקה בסיסית. המשמעות בפועל: עסקים רבים שמסוגלים לפעול בבטיחות מלאה, תוך שמירה על הנחיות מיגון ועבודה מצומצמת – נאלצים להישאר סגורים.
המחלוקת אינה רק פרוצדורלית – היא כלכלית, מוסרית ואסטרטגית. מצד אחד, שמירה על ביטחון האזרחים. מצד שני, הצורך להחזיק את המשק פועל, למנוע פיטורים, לספק שירותים, ולהגן על בעלי עסקים מקריסה.
גורמים בממשלה מעריכים כי בימים הקרובים עשוי להתקבל שינוי בגישה – במיוחד אם יתברר שניתן להגדיר “מפעל בטוח” כקטגוריה חדשה: עסק שמקיים תנאי מיגון, הפעלה חלקית ואפס סיכון לציבור.
בעלי עסקים, במיוחד בתחומי הייצור, הטכנולוגיה והשירותים הקריטיים, עוקבים בדריכות אחר ההחלטות – בידיעה שכל שינוי כזה עשוי להחזיר את הפעילות, או לדון את העסק להמשך השבתה.
עיקרי הדברים:
פיקוד העורף דחה בקשה להרחיב את הגדרת “מפעל חיוני” לעסקים בטוחים
שרים בממשלה לוחצים לשנות את ההגדרה ולפתוח חלק מהמשק
המחלוקת דומה באופייה למה שחווינו בתקופת הקורונה
יתכן שבקרוב יוגדרו מחדש “מפעלים בטוחים” שיפעלו תחת כללי מיגון ייחודיים
מה דעתכם?
האם נכון לאפשר לעסקים לפעול תחת מגבלות גם בעת חירום?
האם אתם רואים את העסק שלכם כ”בטוח לתפעול”?
ואילו כללים הייתם מציעים להגדיר כדי לאזן בין בריאות הציבור לבין הצלת העסקים?
מוזמנים להגיב, לשתף חוויות, ולתייג בעלי עסקים שצריכים להישמע בדיון הזה
הכרעה אחת – יכולה להשפיע על פרנסתם של מאות אלפים בישראל.