ברוקרים בוול סטריט (צילום: GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
האם אנחנו עדים לעידן חדש שבו הכסף החכם כבר לא שייך רק לקרנות?
מערכת ישראל עסקים
6.6 טריליון דולר. זה היקף העסקאות שביצעו משקיעים פרטיים בוול סטריט במחצית הראשונה של 2025. מספר חסר תקדים – בעיקר כשהוא מגיע דווקא בתקופה של תנודתיות, איומים גיאו־פוליטיים, ומכסי סחר מחודשים מצד ממשל טראמפ. אבל מי שמסתכל לעומק, מגלה תופעה מעניינת יותר: הציבור – לא הגופים – הוא זה שמכתיב את הקצב.
רכישות בשווי 3.4 טריליון דולר, מכירות ב־3.2 טריליון – מדובר לא רק בגידול במספרים, אלא במהפכה בגישה. משקיעים פרטיים אמריקאים, רבים מהם בני דור ה־Z וה־Y, לא יושבים על הגדר. הם לומדים, סוחרים, לוקחים סיכונים ומזהים מגמות מוקדם יותר מהשוק המוסדי. לא במקרה מניות כמו אנבידיה וטסלה, סמלים של חדשנות וטכנולוגיה, מככבות בראש טבלאות הקנייה.
האם זה סימן להיפוך כוחות בשוקי ההון?
בעידן שבו אפליקציות מסחר זמינות לכולם, תכנים פיננסיים מתפשטים בטיקטוק וביוטיוב, וקהילות משקיעים מייצרות עצמאות מחשבתית – לא חייבים לחכות לניתוח של בנק השקעות. אפשר לפעול. בפשטות. בזמן אמת.
ואיפה ישראל?
רוב הציבור בארץ עדיין משקיע דרך קרנות פנסיה, קופות גמל ויועצים – לא ישירות בשוק. אבל זה משתנה. יותר ישראלים פותחים חשבונות השקעה עצמאיים, צורכים תכנים כלכליים, ומזהים את הפוטנציאל בהשקעות במניות טכנולוגיה, אנרגיה מתחדשת ותחומי AI. השאלה היא לא רק איך להצטרף – אלא איך לא להישאר מאחור.
דווקא כעת, כשהפערים בין המשקיעים המוסדיים לפרטיים מצטמצמים – הידע, הכלים, והאומץ לקבל החלטות עצמאיות, הופכים למקפצה אמיתית. גם בישראל.
חשוב לזכור: לא מדובר בלהיות מהמר, אלא בלבנות תשתית כלכלית אישית־עצמאית, המבוססת על הבנה, ניתוח, וגישה ישירה לשוק. זו לא סיסמה – זו מגמה שכבר מזיזה את השווקים.
האם אתם מנהלים חלק מההשקעות שלכם בעצמכם, או סומכים על גופים מוסדיים בלבד?
מה לדעתכם מונע מהמשקיע הישראלי לפעול כמו האמריקאי?
ואילו כלים, מידע או קהילה הייתם רוצים כדי להרגיש בטוחים יותר בדרך לעסקה הבאה?
שתפו את המחשבות שלכם – ואל תשכחו לתייג חבר שעדיין מפחד לפתוח חשבון השקעות בעצמו.