אלון סטופל, יו״ר רשות החדשנות, צילום: חנה טייב
15 מיליון שקלים יוזרמו לשלושה גופים שישמשו כ”סוכני מסחור לאומיים” – גשר חדש בין האקדמיה לסטארט־אפים, בין רעיונות גולמיים לשוק הבינלאומי.
מערכת ישראל עסקים
בצעד שמסמן שינוי תפיסתי עמוק במדיניות החדשנות של ישראל, רשות החדשנות הודיעה כי תשקיע 15 מיליון שקל בשלושה גופים שיוגדרו כ”סוכני מסחור לאומיים”. מטרתם: לאתר טכנולוגיות חדשניות באקדמיה הישראלית ולחבר אותן לסטארט־אפים, משקיעים ותעשייה – כדי למסחר, לגדול ולהשפיע.
בפועל, מדובר ביצירת תשתית תיווך אקטיבית, מקצועית ורב-שכבתית – שתפעל בדיוק במקום שבו החדשנות נתקעת: בין הפיתוח האקדמי לבין המימוש העסקי.
למה זה חשוב?
– כי מאות פיתוחים פורצי דרך “נתקעים” היום במעבדות מחקר
– כי חוקרים רבים אינם יודעים כיצד לתרגם טכנולוגיה למוצר
– כי סטארט־אפים מחפשים יתרון טכנולוגי – ולא תמיד יודעים איפה לחפש
– כי ידע שנוצר כאן – זולג לעיתים לחו”ל ונמכר בזול
הסוכנים החדשים ישמשו כ”מגשרים חכמים”: הם יאתרו טכנולוגיות מבטיחות, יחברו בין מדענים ליזמים, יסייעו בפיתוח מודלים עסקיים, ויקדמו מיזמים שיכולים לפרוץ קדימה.
ברשות החדשנות מציינים שהמהלך אמור ליצור “אקו־סיסטם של מסחור” – שבו שיתוף פעולה בין אקדמיה, ממשלה, יזמים וקרנות הון־סיכון יהיה לא רק אפשרי – אלא מתודולוגי. זהו שינוי שנבנה לטווח הארוך – עם שאיפה לעצור את הדימום של הפוטנציאל, ולמנף את הגאונות המקומית לתעשייה ישראלית חזקה ובינלאומית.
הידע כבר כאן – ועכשיו מישהו סוף סוף קם לחבר אותו לשוק.
האם אתם מכירים טכנולוגיה אקדמית שלא הצליחה להגיע לשוק?
מה חסר היום כדי שמסחור ידע יהפוך לפעולה פשוטה ונפוצה בישראל?
כיצד לדעתכם ניתן לשלב טוב יותר בין חוקרים, יזמים ומשקיעים?
כתבו לנו בתגובות, שתפו את הפוסט – או תייגו יזם, חוקר או סטארט־אפיסט שיכול להרוויח מהמהלך הזה.