מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק (איור: David Paul Morris/Bloomberg)
בזמן שהעולם מתמודד עם יוקר מחיה, הוא בונה לעצמו גן עדן אטומי – בלב ג’ונגל טרופי
מערכת ישראל עסקים
בזמן שבעלי עסקים בישראל נלחמים על תזרים, אשראי ויציבות כלכלית, מרק צוקרברג – האיש שמוביל את מהפכת הבינה המלאכותית והמציאות הרבודה – משקיע את הונו העצום בבונקר. לא בבינה מלאכותית, לא בהון אנושי, לא בקהילה. אלא במקלט גרעיני פרטי, ממוגן היטב, מתחת לאדמה – עם מערכת אוורור עצמאית, מים, אוכל, חדרי כושר, גישה למסוקים ומתחם משפחתי שלם.
המיקום: האי קוואי שבהוואי.
השטח: יותר מ־2,300 דונם של יערות גשם, מצוקים, ובידוד מהעולם.
העלות: מאות מיליוני דולרים – ואין מדובר רק ברכישה, אלא בהקמה של מערכת שלמה שנועדה לשמר חיים במקרה של אסון עולמי.
מה זה אומר על מה שהוא יודע, מרגיש או חוזה?
מצד אחד, צוקרברג ממשיך להוביל את Meta לעולמות של חוויית משתמש עתידית עם משקפי AI שיחליפו את הסמארטפון. מצד שני, הוא לא בונה את העתיד בשדרה ראשית פתוחה לכולם – אלא חופר לעומק, מגדר, ממגן ומכין תשתית הישרדות.
השאלה היא – האם זה סתם גחמה של מיליארדר, או סימן אזהרה?
לא מעט אנשי טכנולוגיה, פיננסים ויזמים בינלאומיים נוהרים בשנים האחרונות להשקעות במקלטים, קרקעות מבודדות, מערכות חשמל ואנרגיה עצמאיות, תכנון קהילות חכמות סגורות, ורשתות תקשורת אלטרנטיביות. התירוץ הרשמי הוא “עתיד לא צפוי”, אבל המגמה ברורה – חוסר אמון במערכות הקיימות.
ומה איתנו, כאן בישראל?
בעוד האיומים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים סביבנו הולכים ומתעצמים – רוב בעלי העסקים עסוקים בהישרדות יומיומית.
האם נכון להתעלם מהמגמות האלה?
ואולי דווקא כאן הזמן להחזיר את המיקוד לערכים קהילתיים, לחוסן עסקי, למערכות שיתופיות – ולהפוך את המרחב שלנו ל”מקלט” עסקי אמיתי: יציב, חכם, עצמאי – ולא תלוי בגחמות של מערכת עולמית רופפת?
אולי הגיע הזמן שנשאל את עצמנו לא רק איך שורדים את החודש, אלא איך שורדים – ומתפתחים – בעשור הקרוב.
העובדה שמנהיגי טכנולוגיה עולמיים בונים לעצמם מערכות הישרדות, בעוד בעלי עסקים בישראל נאבקים על קו האשראי – צריכה להדליק נורה אדומה.
אילו תובנות עולות מזה?
יש מי שבונה לעצמו בונקר – ויש מי שבונה לעצמו רשת. בעלי עסקים שלא יתחילו לפעול כקהילה, לשתף ידע, לגבש תשתיות עצמאיות ולהשקיע בהגנות כלכליות, טכנולוגיות ואנושיות – עלולים למצוא את עצמם מופתעים ברגע האמת.
איך אתם מרגישים ביחס למידע הזה?
האם הייתם שוקלים להיערך בצורה אחרת לעתיד העסקי שלכם?
האם לדעתכם יש מקום ליצור בישראל קהילות עסקיות מחוברות עם חוסן משותף?
שתפו אותנו בתגובות, תייגו קולגה למחשבה משותפת, ושתפו את הפוסט עם מישהו שצריך לחשוב על היום שאחרי.