מנכ''ל אינטל, ליפ בו טאן / צילום: Reuters, Laure Andrillon
כיצד המחלוקת בין הבית הלבן לענקית השבבים עשויה להשפיע על התעשייה ועל יחסי ארה”ב–סין?
מערכת ישראל עסקים
המשבר הפוליטי־עסקי סביב אינטל עלה מדרגה לאחר שנשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, האשים את מנכ”ל החברה ליפ־בו טאן ב”ניגוד עניינים חמור” ודרש את התפטרותו המיידית. הרקע: חברה שטאן עמד בראשה במשך 12 שנים עד 2021, אשר השקיעה באופן משמעותי בסין – נושא רגיש במיוחד בעידן של מתיחות גוברת בין וושינגטון ובייג’ינג.
טאן עצמו שמר על פרופיל מאופק והצהיר כי אינטל “עובדת עם הממשל כדי לטפל בנושא” – מסר שמטרתו לשדר יציבות למשקיעים ולעובדים. עם זאת, המהלך של טראמפ מציב את אינטל בלב מאבק רחב יותר על שליטה בשרשראות האספקה של תעשיית השבבים, תחום שנמצא בלב האסטרטגיה הכלכלית והביטחונית של ארה”ב.
עבור אינטל, מדובר ברגע קריטי. מצד אחד, היא מנסה לשמר את מעמדה כמובילת שוק גלובלית, מצד שני היא נדרשת לעמוד בקו המדיניות האמריקאית שמגבילה קשרים טכנולוגיים והשקעות בסין. השאלה הגדולה היא האם הלחץ הפוליטי יוביל לשינוי בהנהלה – ומה תהיה ההשפעה על תכניות החברה להרחבת הייצור בארה”ב ובאירופה.
בטווח הקצר, הפרשה עלולה ליצור תנודתיות במניית אינטל ולהגביר חששות בשוק ההון לגבי יציבות ההנהלה. בטווח הארוך, היא עשויה להוות תקדים שבו פוליטיקה לאומית מתערבת ישירות בהרכב הנהלות של חברות טכנולוגיה אסטרטגיות.
האם לדעתכם נכון לממשל להתערב בהרכב הנהלות של חברות טכנולוגיה פרטיות?
כיצד עשוי שינוי הנהלה להשפיע על תכניות הפיתוח של אינטל?
ואיך הפרשה הזו תשפיע על מאזן הכוחות במלחמת השבבים בין ארה”ב לסין?
שתפו את הפוסט עם קולגות מענף ההייטק,
ותייגו מומחים שמבינים את הקשר בין טכנולוגיה, כלכלה ופוליטיקה עולמית.