אלון מאסק. צפי להכנסות של 15.5 מיליארד דולר ב־2025 (צילומים: SpaceX PATRICK PLEUL \ AFP)
החשיפה על SpaceX מעוררת דיון סוער על פרצות מס, רגולציה ואחריות תאגידית בעידן הכלכלה החדשה
מערכת ישראל עסקים
הניו יורק טיימס חשף כי SpaceX של אלון מאסק, אחת מחברות הטכנולוגיה והחלל המשפיעות בעולם, לא שילמה מיסים פדרליים במשך יותר מ-20 שנה – למרות שקיבלה מיליארדי דולרים מחוזים ממשלתיים. החברה עושה שימוש בפרצה בחוק מס אמריקאי שנפתחה בשנת 2017, ומאפשרת לה לקזז הפסדים מצטברים מהשנים הראשונות לפעילותה מול רווחי הענק הנוכחיים.
בפועל, בשנת 2021 שילמה החברה סכומים זניחים יחסית: 483 אלף דולר מס לממשלות זרות ו-78 אלף דולר למדינות בארה”ב, בזמן שחברות טכנולוגיה אחרות מפרישות מיליארדים לקופת המדינה. כל זאת בעוד מאסק צופה כי הכנסות SpaceX השנה יעמדו על 15.5 מיליארד דולר.
הנתון הזה מעלה שאלות נוקבות על האחריות החברתית של תאגידים שנהנים מתמיכה ציבורית עצומה, לצד היכולת של חדשנות עסקית לנצל פרצות חקיקה לטובתה. מצד אחד, זהו מהלך לגיטימי במסגרת החוק – דוגמה לחשיבה פיננסית מתוחכמת שמאפשרת לצמוח במהירות ולשמור על נזילות. מצד שני, מדובר באיתות מטריד לגבי הפער שבין תרומה כלכלית ישירה של חברות ענק לקופת המדינה לבין ההטבות מהן הן נהנות.
עבור בעלי עסקים בישראל, הסיפור הזה הוא תזכורת לכך שתכנון מס הוא כלי אסטרטגי לכל דבר, אך גם נקודת מבחן למוניטין ציבורי. עסקים שמבקשים לגדול, לגייס שותפים או לפעול מול ממשלות, צריכים לאזן בין אופטימיזציה פיננסית לבין אחריות תאגידית ותדמיתית.
השאלות הפתוחות:
האם נכון לאפשר לחברות ענק להמשיך לנצל פרצות מס לאורך עשרות שנים?
האם האחריות מוטלת על המחוקק בלבד או גם על מנהלי החברות?
והאם בעלי עסקים קטנים ובינוניים יכולים בכלל לשחק לפי אותם כללים?
מה דעתכם – האם SpaceX פשוט ניצלה את החוק בצורה חכמה, או שהחשיפה הזו מדגישה בעיה עמוקה בכללי המשחק של הכלכלה הגלובלית?
מוזמנים לשתף מחשבות, להגיב ולתייג קולגות שירצו להיכנס לדיון הזה.