בדיקה שנערכה בפייסבוק ובאינסטגרם מצאה היקף חריג של פרסומים שסווגו כהונאות פיננסיות, תוך שימוש בשמות בנקים, הבורסה ואנשי מקצוע מוכרים. כך מזהים את הסכנה לפני שמעבירים כסף.
מערכת ישראל עסקים
מודעת השקעה שמבטיחה רווח מהיר, מציגה לוגו של בנק מוכר ומזמינה להצטרף לקבוצת וואטסאפ עשויה להיראות משכנעת. אולם מאחורי חלק מהמודעות הללו פועלים מתחזים המבקשים לנצל את האמון במותגים ובאנשי מקצוע כדי להגיע לכספם של משתמשים.
בדיקה שערכה חברת אבטחת המידע Stark Security לאורך אוקטובר 2026 איתרה בפייסבוק ובאינסטגרם לפחות 26 אלף מודעות שסווגו כהונאות פיננסיות, שפורסמו באמצעות 1,005 דפים. מדובר בממוצע של כ־843 מודעות חדשות ביום. אלו ממצאי סיווג של החוקרים, ולא הכרעה משפטית לגבי כל פרסום בנפרד.
המחקר מצא כי שמות וסמלים של מוסדות פיננסיים שימשו שוב ושוב למשיכת גולשים. הבורסה לניירות ערך בתל אביב הופיעה בכ־4,846 מודעות שאותרו, ובית ההשקעות IBI בכ־4,278. גם שמותיהם של בנק לאומי ובנק הפועלים הופיעו במודעות מתחזות. הגופים הללו הם יעדי התחזות, ולא הגורמים שפרסמו את ההונאות.
המתחזים אינם מסתפקים במוסדות. הם משתמשים לעיתים בתמונות ובשמות של מומחי השקעות ואנשי תקשורת כדי ליצור תחושה של המלצה אמינה. אדם שאינו בודק את זהות המפרסם עלול לחשוב בטעות שההצעה מגיעה מגורם מקצועי שהוא כבר מכיר וסומך עליו.
אחת השיטות שזוהו היא העברת המתעניינים ממודעה ציבורית לשיחה פרטית בוואטסאפ או בטלגרם. שם קל יותר להציג סיפורי הצלחה, להפעיל לחץ חברתי ולעודד העברת כספים או ביצוע עסקאות. חברות בקבוצה, גם כשמופיעים בה משתתפים רבים, אינה הוכחה לאמינותה.
החוקרים בחנו סימני אזהרה שכל גולש יכול להכיר: הבטחה לרווחים חריגים, דף מפרסם חדש או דל בפעילות, כתובת אינטרנט חשודה ופער בין הקישור המוצג לבין הכתובת שאליה הוא מוביל. לפי הבדיקה, ב־82% מהמודעות שסווגו כהונאה נמצאו לפחות שני סימנים כאלה, לעומת 2% בקבוצת מודעות רגילות שנבדקה להשוואה.
גם בעלי עסקים עלולים להיפגע, ולא רק משקיעים פרטיים. כאשר נוכלים משתמשים בשם חברה או בלוגו שלה, לקוחות עשויים להעביר מידע או כסף לגורם זר, והאמון במותג נפגע. לכן כדאי לעקוב אחרי פרסומים מתחזים, לפרסם ערוצי קשר רשמיים וליידע לקוחות במהירות כשמזוהה ניסיון הונאה.
לפני העברת כספים יש לוודא את זהות הגוף המציע באמצעות אתר רשמי שהוקלד עצמאית, לבדוק רישוי כאשר הוא נדרש, ולהימנע מהעברת קודי אימות או מסמכי זיהוי למנהל קבוצה לא מוכר. במקרה של חשד, אין להסתפק בהסבר של מפרסם המודעה עצמו.
הנתונים ממחישים עד כמה קל לנצל פרסום ממומן כדי לייצר מראית עין של אמינות. האחריות להגנה על המידע והכסף מחייבת זהירות מצד המשתמשים, תגובה מצד העסקים ששמם נוצל וטיפול מתמשך מצד הפלטפורמות שבהן המודעות מופיעות.
לעוד חדשות, מידע והזדמנויות עסקיות — הצטרפו לקהילת ישראל עסקים בוואטסאפ.