מקרה Joonko: 27 מיליון דולר על בסיס מספרים שלא היו קיימים
הסיפור שממחיש למה בדיקת נאותות ואימות נתונים הם לא מותרות בעסקה גדולה
מערכת ישראל עסקים
אפשר לבנות מצגת מצוינת, להציג צמיחה מרשימה ולספר למשקיעים על לקוחות גדולים. אבל בסופו של דבר יש שאלה אחת שקובעת: האם המספרים אמיתיים?
עילית רז, היזמת הישראלית והמייסדת והמנכ״לית לשעבר של חברת ה-AI Joonko, הודתה בבית משפט פדרלי בארה״ב בהונאת ניירות ערך במסגרת פרשה הנוגעת לכ-27 מיליון דולר שגויסו ממשקיעים.
לפי משרד המשפטים האמריקאי, בשני סבבי גיוס — כ-10 מיליון דולר ב-2021 וכ-17 מיליון דולר ב-2022 — הוצגו למשקיעים מצגים כוזבים בנוגע להיקף וזהות לקוחות החברה ולהכנסותיה.
וזה לא נעצר במספרים.
לפי הודעת התביעה, כאשר אחד המשקיעים החל לחשוד בביצועי החברה וביקש מידע, נשלח אליו ב-2023 דף חשבון בנק שהציג יתרה ממוצעת של יותר מ-5 מיליון דולר. הרשויות מסרו שהמסמך היה מזויף ושהיתרה האמיתית הייתה נמוכה במיליוני דולרים. בהמשך נשלחו גם הזמנות רכש שחלקן, לפי הרשויות, היו פיקטיביות וכללו חתימות מזויפות.
החברה הגישה בקשה להגנת פשיטת רגל ב-2024. רז, כיום בת 40, הודתה בהונאת ניירות ערך. העבירה נושאת עונש מרבי של 20 שנות מאסר; העונש בפועל ייקבע על ידי בית המשפט.
אבל מבחינת בעלי עסקים, הסיפור הגדול יותר הוא בכלל לא Joonko.
הוא ה-Due Diligence — בדיקת הנאותות.
כשמשקיעים בעסק, רוכשים חברה, מכניסים שותף או נותנים אשראי משמעותי — מצגת, תחזית וטבלת אקסל אינן מספיקות. צריך לבדוק.
האם הלקוחות שמופיעים במצגת באמת לקוחות? האם ההכנסות קיימות בחשבון הבנק? האם החשבוניות וההזמנות אמיתיות? האם אפשר להתאים בין חוזים, חשבוניות, תקבולים ודוחות? והאם הנתונים שמציג בעל העסק ניתנים לאימות ממקור נוסף?
זו אולי התובנה העסקית החשובה ביותר מהפרשה:
אמון הוא הבסיס לעסקים — אבל בעסקה גדולה, אמון אינו תחליף לבדיקה.
וככל שהסיפור נשמע טוב יותר, הצמיחה מהירה יותר והמספרים מרשימים יותר — כך הבדיקה צריכה להיות עמוקה יותר.
ישראל עסקים — המקום שבו בעלי עסקים מבינים מה קורה, מה זה אומר לעסק שלהם ומה כדאי לעשות עכשיו.
רוצים לקבל את הדברים החשובים לבעלי עסקים לפני כולם?
להצטרפות לקהילת ישראל עסקים בווטסאפ