Mozo, מבית חברת הסייבר ReasonLabs, השיקה כלי לניתוח הודעות וצילומי מסך החשודים כהונאה. השירות מדגיש את הצורך בזהירות דיגיטלית, אך אינו מבטיח זיהוי מושלם.
מערכת ישראל עסקים
הודעה על חבילה שממתינה למסירה, קנס שלא שולם או בקשה דחופה לעדכון פרטי חשבון יכולה להיראות אמינה לחלוטין. לעיתים מדובר בניסיון הונאה שמטרתו לגרום למקבל ללחוץ על קישור, למסור סיסמה או להזין פרטי אשראי. עבור בעלי עסקים, טעות אחת עלולה לחשוף גם מידע של לקוחות וספקים.
חברת הסייבר ReasonLabs הודיעה ב־25 באוקטובר 2026 על פתיחת שירות חדש של המותג Mozo, שמטרתו לסייע בזיהוי הודעות חשודות באמצעות אוטומציות טכנולוגיות. במקום להסתמך רק על תחושת הבטן, המשתמשים יכולים להעביר הודעה או צילום מסך לצ׳אט ייעודי בוואטסאפ ולקבל הערכה אם קיימים סימנים המאפיינים ניסיונות התחזות והונאה.
השירות עשוי לזהות תבניות כמו דרישה חריגה לתשלום, הפניה לאתר המתחזה לגוף מוכר או ניסוח שמפעיל לחץ לפעולה מיידית. הבדיקה יכולה לספק אזהרה נוספת לפני שמבצעים פעולה, אך אינה תחליף לאימות עצמאי מול הגוף שממנו הגיעה לכאורה ההודעה.
ההשקה התקיימה לקראת יום הבחירות בישראל. החברה הציעה את הבדיקה ללא תשלום עד יום רביעי, 28 באוקטובר. התקופה הזאת כבר הסתיימה, ולא אומתו תנאי התשלום או הזמינות העדכניים של השירות. מי שמעוניין להשתמש בו נדרש לבדוק את תנאיו ואת פרטי ההתקשרות בערוצים הרשמיים של החברה, ולא להסתמך על מספר שהועבר בהודעה לא מוכרת.
לצד השירות בוואטסאפ מציעה Mozo גם אפליקציה ייעודית לזיהוי ולחסימה של איומים דיגיטליים. לפי נתוני החברה, מוצריה מסייעים בחסימה של יותר מ־7.5 מיליון ניסיונות הונאה מדי חודש ברחבי העולם. מדובר בנתון שמסרה החברה ולא במדידה עצמאית של רמת הדיוק של השירות החדש.
ההבחנה בין זיהוי חשד להונאה לבין בדיקת אמיתות מידע חשובה במיוחד. הודעה על אירוע פוליטי, לדוגמה, אינה הופכת בהכרח להונאה רק משום שהתוכן בה שגוי. הכלי נועד לסייע באיתור סימנים לסכנות דיגיטליות, ולא להכריע באופן מלא אם כל ידיעה או טענה נכונה.
עבור עסק קטן, הסיכון יכול להתחיל בהודעה המתחזה לספק המבקש להחליף חשבון בנק, או במסר מזויף שנראה כאילו נשלח ממערכת סליקה. לכן חשוב לקבוע נוהל פשוט: שינוי בפרטי תשלום מאמתים בשיחה למספר מוכר, הרשאות וגישה למערכות מגבילים לפי הצורך, ולא מעבירים קודי אימות לאיש.
יש גם היבט של פרטיות: צילום מסך של הודעה עלול להכיל פרטי לקוחות, מספרי חשבונות או מידע מסחרי. לפני העברת תוכן לשירות חיצוני כדאי להסיר פרטים מזהים ולבדוק את מדיניות השימוש במידע. אין לשלוח סיסמאות, קודי אימות או מסמכים רגישים לצ׳אט לצורכי בדיקה.
המסר החשוב הוא לא שכל הודעה חשודה דורשת כלי חדש, אלא שגם כלים מתקדמים אינם מחליפים שיקול דעת. עצירה קצרה, בדיקת כתובת הקישור ואימות מול ערוץ רשמי יכולים למנוע פגיעה כספית ופגיעה באמון הלקוחות.
לעוד חדשות, מידע והזדמנויות עסקיות — הצטרפו לקהילת ישראל עסקים בוואטסאפ.