
אחרי יותר מחצי מאה בראש ברקשייר האת׳אוויי, אחד המשקיעים המפורסמים בעולם משלים את העברת המושכות. בנו הווארד הופך ליו״ר, גרג אייבל מנהל את החברה — ובאפט נשאר בתמונה.
מערכת ישראל עסקים
זהו סוף של עידן — אבל לא פרידה מוחלטת.
ברקשייר האת׳אוויי הודיעה ב־18 בספטמבר 2026 כי וורן באפט, בן 96, עובר מתפקיד יו״ר החברה למעמד של יו״ר אמריטוס, בתוקף מיידי.
באפט יישאר חבר בדירקטוריון וימשיך להציע לחברה את שיקול דעתו וניסיונו.
מי שנבחר להחליפו בתפקיד היו״ר הוא בנו, הווארד ג׳. באפט, המכהן כדירקטור בברקשייר מאז 1993.
אבל כאן נמצא פרט חשוב: הווארד באפט לא הופך למנכ״ל החברה.
את הניהול העסקי של ברקשייר ממשיך להוביל גרג אייבל, שקיבל מבאפט את תפקיד המנכ״ל בתחילת 2026.
כלומר, ברקשייר מפרידה למעשה בין שני תפקידים: אייבל מנהל את האימפריה העסקית, ואילו הווארד באפט אמור לסייע בשמירה על התרבות והערכים שבנה אביו במשך עשרות שנים.
באפט השתלט על ברקשייר ב־1965, כשהייתה מזוהה עם עסקי הטקסטיל, והפך אותה במשך עשרות שנים לקונגלומרט בשווי של יותר מטריליון דולר, עם פעילות בביטוח, רכבות, אנרגיה, תעשייה, קמעונאות והשקעות בחברות מהגדולות בעולם.
אבל המבחן הגדול של עסק שבנוי במשך עשרות שנים סביב דמות אחת הוא דווקא היום שבו אותה דמות מפנה את הכיסא.
וברקשייר מתכוננת ליום הזה כבר שנים.
במקום להעביר את כל הכוח לאדם אחד, נבנה מבנה שבו הניהול העסקי נמצא בידי אייבל, תפקיד היו״ר עובר להווארד באפט, וּוורן באפט עצמו נשאר בדירקטוריון.
השיעור לבעלי עסקים בישראל
אם העסק תלוי לחלוטין במייסד — מה קורה ביום שבו המייסד מפסיק לנהל אותו?
האם יש דור המשך? האם יש מנהלים שיכולים לקבל החלטות בלעדיו? האם התרבות והערכים של העסק יכולים להישמר גם כשהמייסד כבר אינו בראש הפירמידה?
באפט בנה במשך יותר מ־60 שנה אימפריה עסקית. עכשיו מתחיל אולי המבחן העסקי הגדול ביותר שלה: להוכיח שהיא יכולה להמשיך להיות ברקשייר האת׳אוויי גם כאשר וורן באפט כבר אינו האיש שיושב בכיסא היו״ר.
מה דעתכם — האם חברה שמזוהה כל כך עם מייסד אחד יכולה לשמור על אותה תרבות גם בדור הבא?
