מטה בנק ישראל ירושלים (צילום: REUTERS/Ronen Zvulu)
כיצד תשפיע המדיניות החדשה על יכולת הבנקים להעניק אשראי ולחלק דיבידנדים?
מערכת ישראל עסקים
בנק ישראל פרסם לאחרונה טיוטת חוזר המציעה שינוי משמעותי במדיניות הלימות ההון של הבנקים בישראל. במקום דרישות אחידות לכלל המערכת, המגבלות הרגולטוריות יהפכו לדינמיות ויותאמו לפרופיל הסיכון הייחודי של כל בנק. מהלך זה נועד לשפר את יציבות המערכת הבנקאית ולהתאים את דרישות ההון למציאות הכלכלית המשתנה.
על פי ההצעה, לכל בנק ייקבע יעד בסיסי להלימות הון של 4.5%, אליו יתווספו ארבעה פרמטרים נוספים, שכל אחד מהם ידרוש תוספת להלימות ההון בטווח מסוים. בתרחיש המקסימלי, הדרישה הכוללת להלימות הון עשויה להגיע עד 12.75%, לעומת 9%-10% כיום. עם זאת, גורמים במערכת הפיננסית מעריכים כי הסבירות לדרישה כה גבוהה נמוכה, ובשנים הראשונות היעדים בפועל לא צפויים להשתנות באופן דרמטי, כדי למנוע זעזועים בניהול ההון של הבנקים.
אחד הפרמטרים המרכזיים במודל החדש הוא "כרית אנטי-מחזורית", שיכולה להוסיף עד 2.5% לדרישת ההון. מטרתה היא להתאים את דרישות ההון למחזורי העסקים: בתקופות של צמיחה כלכלית והתרחבות האשראי, הדרישה תגבר כדי לצבור רזרבות לימים קשים. בזמן מיתון או משבר, הדרישה תופחת, במטרה לשחרר הון ולאפשר לבנקים להמשיך להעניק אשראי ולספוג הפסדים אפשריים.
המעבר למדיניות דינמית ומותאמת אישית נועד לשקף בצורה מדויקת יותר את הסיכונים הייחודיים של כל בנק, ובכך לחזק את היציבות הפיננסית הכוללת. עם זאת, ישנם חששות כי העלאת דרישות ההון עלולה לפגוע ביכולת הבנקים להעניק אשראי, במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים, וכן לצמצם את האפשרות לחלוקת דיבידנדים לבעלי המניות. האיזון בין יציבות פיננסית לבין תמיכה בצמיחה כלכלית יהווה אתגר מרכזי ביישום המדיניות החדשה.
בנק ישראל מדגיש כי השינויים המוצעים ייושמו בהדרגה, תוך התחשבות במצב המשק ובמאפיינים הייחודיים של כל בנק, במטרה למנוע זעזועים ולאפשר הסתגלות חלקה למדיניות החדשה.
תובנות מרכזיות:
בנק ישראל מציע מודל דינמי להלימות הון, המותאם לסיכון הפרטני של כל בנק.
הדרישות החדשות עשויות להגיע עד 12.75% הלימות הון, אך הסבירות לכך נמוכה.
ה"כרית האנטי-מחזורית" תאפשר גמישות בדרישות ההון בהתאם למצב הכלכלי.
האתגר המרכזי יהיה איזון בין יציבות פיננסית ליכולת הבנקים לתמוך בצמיחה כלכלית.
כיצד תשפיע המדיניות החדשה על יכולת הבנקים להעניק אשראי לעסקים קטנים ובינוניים?
אילו צעדים יכולים הבנקים לנקוט כדי לעמוד בדרישות ההון המוגברות מבלי לפגוע ברווחיות?
כיצד עשויה המדיניות החדשה להשפיע על התחרות בין הבנקים בישראל?