(צילום: I-Hwa Cheng / AFP)
מייסד חברת השבבים הגדולה בעולם בדרך להפוך למעסיק הגדול בישראל – והשפעתו על מאזן הכוחות בין ארה”ב לסין עשויה להיות מכרעת.
מערכת ישראל עסקים
בעולם שבו בינה מלאכותית מגדירה מחדש את כללי המשחק, יש מי שמחזיק בידיו את אחד הקלפים החזקים ביותר – השליטה בשבבים. מייסד חברת השבבים הגדולה בעולם, שכבר הפך לאגדה בתעשייה הגלובלית, מתכנן להרחיב את פעילותו בישראל בקנה מידה שלא נראה כאן קודם. אם התכניות יתממשו, הוא עשוי להפוך למעסיק הגדול במדינה ולשנות את מפת התעסוקה המקומית.
אבל המשמעות חורגת בהרבה מהיבט תעסוקתי. שבבים הם לב־ליבה של מהפכת ה־AI. כל אלגוריתם חדש, כל מודל שפה, כל מערכת חכמה – כולם תלויים בכוח העיבוד ובחדשנות החומרה. מי ששולט בייצור ובפיתוח של השבבים המתקדמים, שולט למעשה בעתיד הבינה המלאכותית.
בזירה העולמית, התחרות ברורה: ארצות הברית וסין מנהלות קרב על הדומיננטיות, כאשר השבבים הם קו החזית. ההשקעה בישראל אינה רק מהלך עסקי, אלא גם חלק מהאסטרטגיה הגיאו־פוליטית הגדולה יותר – חיזוק שרשרת האספקה של המערב, והצבת ישראל כגורם מפתח במלחמה על השליטה בטכנולוגיה.
עבור הכלכלה הישראלית, מדובר בהזדמנות נדירה. מרכזי ייצור ופיתוח בקנה מידה כזה יכולים להזרים אלפי משרות חדשות, למשוך השקעות הון עתק ולהפוך את ישראל לשחקן אסטרטגי בשרשרת הערך הגלובלית של השבבים. עם זאת, הם גם מעלים שאלות על תלות חיצונית, על יציבות אזורית ועל אחריות ממשלתית למינוף נכון של המהלך.
בסופו של דבר, “הגיק הדוהר” אינו רק סיפור אישי של יזם חזוני – הוא סיפור על הכוח של טכנולוגיה לעצב מחדש מדינות, כלכלות ומאזני כוחות עולמיים.
האם לדעתכם ישראל ערוכה להפוך למוקד עולמי בתחום השבבים וה־AI?
מה נדרש כדי למנף את המהלך כך שיחזק את הכלכלה המקומית ולא רק את החברות הגלובליות?
ואיך ישפיע החיבור הזה על מיקומה של ישראל במאבק שבין המעצמות?
נשמח לשמוע את מחשבותיכם ולהזמין אתכם לקחת חלק בשיח על עתיד התעשייה והחדשנות בישראל.