דונלד טראמפ מתייחס להעלאות המכס בקונגרס (צילום: רויטרס)
עלייה ל־2.7% ביוני מאותתת על השפעת מדיניות הסחר על יוקר המחיה האמריקני
מערכת ישראל עסקים
מדד המחירים לצרכן בארה”ב עלה ביוני ב־2.7% בקצב שנתי – גבוה מהתחזיות שעמדו על 2.6% – ומסמן תפנית עדינה אך מדאיגה באינפלציה האמריקנית. העלייה הקלה אך המשמעותית מיוחסת, בין היתר, להשפעות המתחילות להצטבר של מדיניות המכסים שמוביל ממשל טראמפ בגלגולו השני.
לא מדובר רק במס על פלדה או רכב – אלא בהטלת רף בסיסי של 10% על מגוון רחב של מוצרים מיובאים ממדינות רבות, כולל מוצרי צריכה, רכיבים טכנולוגיים, ומוצרי בסיס ביתיים. עלויות הייבוא עולות – והמחירים מגיבים בהתאם.
המשמעות ברמה המאקרו־כלכלית: מדיניות הסחר מתחילה לחלחל לשוק המקומי, והצרכן האמריקני הוא הראשון להרגיש זאת. אמנם אינפלציה של 2.7% אינה דרמטית בפני עצמה, אך כשהיא מגיעה לאחר חודשים של האטה יחסית – היא מאותתת על שינוי כיוון אפשרי במדיניות הפדרלית.
השוק הפיננסי מתייחס לנתון הזה בזהירות:
מצד אחד, הפד יתקשה כעת להצדיק הורדת ריבית בקרוב. מצד שני, אם המכסים ימשיכו להזין את האינפלציה, ייתכן שנראה לחצים להאט את קצב ההתערבות הממשלתית בשווקים – כדי לא ליצור בועת מחירים מבנית.
עבור ישראלים – יבואנים, תעשיינים או משקיעים – זו נקודה שדורשת מעקב:
• עלויות הייבוא מארה”ב עשויות לעלות, כולל מוצרים שיש להם שרשרת אספקה אמריקנית.
• השפעה על שער הדולר, בהתאם למדיניות הפד.
• הזדמנויות ליצואנים ישראלים, שיכולים להציע פתרון זול ואיכותי יותר לשווקים אמריקניים המחפשים תחליפים.
הסימנים ברורים: טראמפ לא רק משרטט מדיניות חוץ קשוחה – הוא משנה את מבנה המחירים מבפנים.
מה דעתכם על הקשר בין מכסים לאינפלציה?
האם אתם מזהים עלייה בעלויות ייבוא מהשוק האמריקני?
כיצד המהלך הזה משפיע על האסטרטגיה העסקית שלכם?
נשמח לשמוע תובנות מהשטח – שתפו, תייגו, והצטרפו לדיון על הכלכלה הגלובלית שממשיכה להשתנות לנגד עינינו.