תעשייה אווירית (צילום: אבי מועלם)
תע”א בדרך לבורסה – אבל הקרב האמיתי מתנהל במסדרונות האוצר והביטחון
מערכת ישראל עסקים
אחד המהלכים הפיננסיים המשמעותיים בתולדות התעשייה האווירית לישראל עומד בפני הכרעה – אך לא בבורסה, אלא סביב שולחן הדיונים בין משרד הביטחון למשרד האוצר. בשבוע הבא תתקיים ישיבה קריטית, בה יידון סלע המחלוקת המרכזי: האם הכנסות מהנפקת תע”א יוזרמו חזרה לחברה לצרכי השקעה, מו”פ והתרחבות – או יופנו לקופת המדינה לטובת תקציבים כלליים?
לכאורה מדובר בהחלטה טכנית, אך למעשה זו הכרעה אסטרטגית שתעצב את עתידה של אחת מחברות הביטחון המובילות בעולם. בשעה שתע”א מתכוננת לכניסה לשוק ההון, היא זקוקה ליציבות ניהולית – אך בפועל סובלת ממחסור ביו”ר קבוע ומדירקטוריון מצומצם. כל עיכוב, חוסר בהירות או מאבק פנימי – עלולים לא רק לעכב את ההנפקה, אלא גם לפגוע באמון המשקיעים העתידיים.
המשמעות רחבה הרבה יותר מתע”א עצמה. ההנפקה הזו היא סמל לבחינה מחודשת של יחסי מדינה–חברה ממשלתית, של איזון בין צרכים תקציביים לבין פיתוח תעשייתי–אסטרטגי, ושל ההכרה בכך שחברות ממשלתיות חדשניות יכולות וצריכות להפוך לשחקניות גלובליות, עם מנועי צמיחה אמיתיים.
ליזמים, משקיעים ובעלי עסקים בישראל יש מה ללמוד מהמאבק הזה – על חשיבות הוודאות, על החיבור בין הון ציבורי לפרטי, ועל האתגר שבהפיכת גוף ממשלתי איטי למכונת חדשנות תחרותית.
איך הייתם פותרים את הדילמה – השקעה פנימית או העברת הכנסות למדינה?
האם נכון לדרוש מחברות ממשלתיות להפוך לחברות עסקיות – גם בלי הנהלה מלאה?
ומה זה אומר על עתידן של חברות ממשלתיות נוספות שנמצאות בפתח הנפקה?
שתפו אותנו בתובנות, בתגובות ובניסיון שלכם מהשטח.
האם ההנפקה של תע”א היא רק סיפור כלכלי – או סימן לשינוי עומק במשק הישראלי?