ישראל במקום השני בעולם במדד הביג מק — אבל הסיפור לבעלי עסקים גדול הרבה יותר מהמבורגר
השקל החזק והמחירים המקומיים דחפו את מחיר הביג מק בישראל, במונחים דולריים, כמעט לפסגת הדירוג העולמי. השאלה המעניינת היא מה זה מספר לנו על העלויות, התמחור וכוח הקנייה בישראל.
מערכת ישראל עסקים
ישראל קפצה מהמקום השמיני בינואר למקום השני במדד הביג מק האחרון של The Economist. לפי הנתונים שפורסמו, ביג מק בישראל עולה 23 שקל — כ־7.67 דולר לפי שער החליפין ששימש במדד. בארה”ב המחיר הוא 6.22 דולר ורק שווייץ נמצאת מעל ישראל.
אבל חשוב לדייק: מדד הביג מק אינו מדד רשמי ליוקר המחיה, והוא בוודאי לא מוכיח לבדו שישראל היא המדינה השנייה היקרה בעולם.
המדד נולד ככלי פשוט להשוואת כוח הקנייה ושערי מטבע באמצעות מוצר דומה שנמכר במדינות רבות. לכן המחיר הדולרי הגבוה בישראל משקף שילוב של המחיר המקומי ושל שער השקל מול הדולר.
וכאן נמצא הסיפור העסקי.
בתחילת השנה מחיר הביג מק בישראל היה 20 שקל, ובפברואר עלה ל־23 שקל — עלייה של 15%. במקביל התחזק השקל מול הדולר. השילוב בין השניים הקפיץ את ישראל שישה מקומות בדירוג.
כלומר, לא רק המחירים בישראל מספרים את הסיפור. גם המטבע מספר אותו.
וזה בדיוק מה שבעלי עסקים צריכים לראות מעבר להמבורגר.
שקל חזק יכול להוזיל במונחי שקל חלק מהתשומות המיובאות ולשפר את כוח הקנייה מול חו”ל. מנגד, הוא יכול להכביד על יצואנים ועל עסקים שהכנסותיהם בדולרים בעוד שחלק גדול מהוצאותיהם בשקלים.
לכן השאלה המעניינת לעסק אינה רק “האם ישראל יקרה?”, אלא:
אם השקל התחזק — האם העסק שלכם כבר נהנה מזה במקום שבו הוא אמור ליהנות?
אם אתם רוכשים חומרי גלם, ציוד, תוכנה או מוצרים שמחירם מושפע מהדולר, כדאי לבדוק האם ירידת שער הדולר התגלגלה למחירים שאתם משלמים לספקים.
ואם אתם מוכרים לחו”ל או מקבלים הכנסות דולריות, כדאי לבדוק את הצד השני של המשוואה: כמה מההכנסה נשאר לכם לאחר ההמרה לשקלים.
מדד הביג מק הוא אולי ניסוי כלכלי עם קריצה, אבל הפעם הוא מחדד שאלה רצינית מאוד: כשהמטבע משתנה במהירות, מי בשרשרת העסקית מעביר את השינוי הלאה — ומי משאיר אותו אצלו?
האם הספקים שלכם הורידו מחירים בעקבות התחזקות השקל? ואם העסק שלכם מייבא או מייצא — אתם כבר מרגישים את השינוי בשורת הרווח?
מכירים בעל עסק שקונה בדולרים או מוכר לחו”ל? זה בדיוק הנתון שכדאי להעביר לו.