הדמיה של שדה התעופה בנבטים (צילום: הדמיה: סטודיו הקוביה)
בזמן שהכותרות מדברות על פריצת דרך תחבורתית, המספרים הקטנים וההתנגדויות הגדולות מציירים תמונה מורכבת הרבה יותר. נבטים, צה"ל, עמק יזרעאל – ומה כל זה אומר על העתיד העסקי של ישראל?
מערכת ישראל עסקים
כשתכנית להקמת שדה תעופה בינלאומי חדש בנבטים מקבלת אישור רשמי מוועדת הכלכלה של הכנסת, האינסטינקט הראשוני הוא לחשוב על הזדמנויות עצומות, תנועה בינלאומית, תיירות, תעסוקה ופיתוח אזורי. אבל מאחורי המילים הגדולות – נמצאים פרטים קטנים ומשמעותיים שיכולים לשנות את כל התמונה. לפי הנתונים שהוצגו בדיונים, שדה התעופה צפוי להביא עמו כ־50 מקומות עבודה בלבד. לא אלפי עובדים, לא עשרות מיליונים של נוסעים בשנה, אלא מספר שצנוע אפילו במונחים של אזור תעשייה ממוצע.
אז למה בכל זאת ממשיכים לקדם את זה? אחת התשובות האפשריות היא שישראל פשוט חייבת אלטרנטיבה לנתב"ג. התחזיות מדברות על גידול עצום במספר הנוסעים בעשור הקרוב, ועומס שמתחיל להורגש בכל המערכות – מהשמיים ועד הקרקע. נבטים, שממוקם במרחב האווירי של חיל האוויר ומכיל תשתיות קיימות, נחשב לפתרון זול ונגיש יחסית. אבל יש בעיה – צה"ל מתנגד. באופן חד משמעי. השדה בנבטים משמש את חיל האוויר למבצעים רגישים, ואינטגרציה אזרחית־צבאית עלולה לפגוע קשות ביכולת המבצעית.
מצד שני, יש מי שטוענים שהתנגדות הצבא נובעת בעיקר מאינרציה מוסדית ולא מהכרח ביטחוני. הם מזכירים שדות תעופה צבאיים־אזרחיים שפועלים במקביל בעולם, כולל באירופה ובארצות הברית. בעידן של פתרונות שליטה אווירית מתקדמים, אולי הגיע הזמן לחשוב אחרת.
ומה לגבי עמק יזרעאל? שם מתגבשת חלופה עם תמיכה אזרחית נרחבת, תשתיות רכבת קרובות וגישה נוחה לצפון ולמרכז. אבל גם שם קיימים אתגרים – סביבתיים, חקלאיים וציבוריים. התוצאה היא מערכת שיקולים מורכבת, שבה כל בחירה תגרור מחירים – לא רק תקציביים, אלא גם חברתיים ואסטרטגיים.
לבעלי עסקים, הנושא הזה רחוק מלהיות תיאורטי. שדה תעופה הוא שער לעולם, אבל גם פלטפורמה לשילוח, לוגיסטיקה, סחר חוץ, תיירות עסקית, פיתוח נדל"ן ומסחר. כשהשדה קרוב לעסק – הזמן מתקצר, העלויות פוחתות, והיכולת להתחבר לרשתות גלובליות משתפרת. כשמדובר בשדה רחוק או לא יעיל – זה משפיע ישירות על השורה התחתונה.
גם יזמים צריכים לשים לב. אזורים סביב שדות תעופה נהנים לא אחת מהטבות ממשלתיות, הקלות מיסוי ותמריצים לתעשייה. ההחלטה איפה יקום השדה הבא יכולה לשנות את מפת ההשקעות בישראל, במיוחד בתחומים של שילוח בינלאומי, מסחר אלקטרוני, מרכזים לוגיסטיים, ופעילות יבוא־יצוא.
ולמרות המספר הנמוך של מקומות העבודה המדווחים כרגע, ייתכן שמדובר רק בשלב ראשון. בפרויקטים מהסוג הזה, פעמים רבות ההשפעה המלאה נבנית עם הזמן – כשמתווספים שירותים נלווים, תשתיות משלימות, אזורי תעשייה ופעילות כלכלית שניזונה מהשדה.
לבסוף, חשוב לשאול גם את השאלות הגדולות. האם ישראל מתכננת תשתיות לטווח הארוך או מגיבה ללחצים נקודתיים? האם יש חזון לאומי של תחבורה ושילוב בין מרחבים? והאם הפיתוח הבא יהיה באמת מנוע צמיחה – או עוד מהלך פוליטי־ביורוקרטי מוגבל השפעה?
האם לדעתך שדה התעופה בנבטים יקום בפועל, או שזו עוד הצהרה שתיעלם עם הזמן?
האם היית מעדיף לראות שדה חדש בצפון הארץ או בדרומה?
כיצד אתה חושב שהקמה של שדה בינלאומי חדש יכולה להשפיע על הפעילות העסקית שלך?
נשמח לשמוע את דעתך, לשמוע חוויות מהשטח, ולהבין איך בעלי עסקים בישראל רואים את מפת התחבורה העתידית של המדינה. שתפו את הפוסט, תייגו יזם או קולגה שזה עשוי לעניין אותו – ויחד נבנה שיח עסקי שמוביל השפעה.