אהוד סמסונוב, יו"ר ויתניה (צילום: אוראל כהן)
80 מיליון שקל נמחקו מהמאזן בגלל דייר אחד – והמשקיעים בנדל”ן המניב מגלים מחדש את הסיכון שבין חוזה להבטחה
מערכת ישראל עסקים
הדפוס אולי עבר לעולם דיגיטלי, אבל ההדף הפיננסי אמיתי מאוד: חברת ויתניה, מהבולטות בתחום הנדל”ן המניב בישראל, מדווחת על מחיקה של 80 מיליון שקל בעקבות קריסתה של חברת הדפוס שהקים בני לנדא – אחת הדמויות המזוהות ביותר עם חדשנות בתעשיית ההדפסה העולמית.
הפרויקט המדובר, שאמור היה להניב לויתניה הכנסות שנתיות של 48 מיליון שקל מהשכרת שטחים, הפך בתוך רגע ממנוע צמיחה למוקד הפסד. החברה נאלצה להפחית מהשווי החשבונאי של הנכס, לנוכח הסבירות הגבוהה שהוא לא יושכר בעתיד הקרוב בתנאים דומים – או בכלל.
המקרה הזה מחדד אמת ברורה, אך לעיתים מוזנחת: גם בנדל”ן מניב, שכולו מבוסס על “דיירים יציבים”, הכל יכול להתמוטט כששוכרים מרכזיים נקלעים לקשיים.
עבור בעלי נכסים, יזמים, משקיעים וחברות ניהול – מדובר בתמרור אזהרה, אך גם בקריאה לחשיבה מחודשת:
• האם תלויתם מדי בדייר בודד?
• האם בדקתם את יכולת העמידה שלו מעבר לתקופת השכירות הנוכחית?
• האם החוזה כולל ביטחונות, ערבויות ומנגנוני התאמה לשוק משתנה?
• האם הנכס שלכם מספיק גמיש כדי למשוך חלופות מהירות במקרה של יציאה פתאומית?
ויתניה אינה לבד – מקרים כאלה התרחשו בשנים האחרונות גם בתחום הקמעונאות, התעשייה וההייטק. אבל הפעם, מדובר באחת החברות המוערכות ביותר במשק, ובטאלנט טכנולוגי כמו לנדא – מה שהופך את הקריסה לבלתי צפויה ומטלטלת.
גם עבור קהילת ההשקעות, זה רגע שדורש חשבון נפש: דוחות כספיים נוצצים של השוכרים אינם תעודת ביטוח לנכסים. ולהפך – גם יזם בולט עם רקורד של הצלחות, עלול לקרוס אם המודל העסקי לא מסתנכרן עם שוק דינמי.
הקריסה הזו תעורר מחדש דיון בנוגע לאופן שבו שוק הנדל”ן המניב מתמחר סיכונים – לא רק לפי מיקום וגודל, אלא לפי היתכנות עסקית של הדיירים, ושיקולי עוגן רחבים יותר.
האם לדעתכם ויתניה יכלה למנוע את המחיקה – או שמדובר באירוע בלתי נמנע?
איך אתם בוחנים את היציבות של שוכרים בפורטפוליו הנדל”ן שלכם?
האם שוק הנדל”ן המניב בישראל מתמחר נכון את הסיכונים בעידן של טלטלות עסקיות?
מוזמנים לשתף, להגיב ולתייג בעלי נכסים, אנליסטים ומשקיעים בתחום.
רק דרך שיח פתוח נוכל להבין מה באמת הופך השקעה ליציבה לאורך זמן.