תחנת אנרגיה שאובה כוכב הירדן (צילום: אורניר הפקות)
תוך פחות מדקה – מתקן חדש בכוכב הירדן יכול להזרים 344 מגה-וואט של חשמל לרשת, ולהבטיח יציבות אנרגטית בשעות השיא. מדובר באחד מהפרויקטים האנרגטיים המשמעותיים בישראל, בהשקעה של 2 מיליארד שקל. איך זה עובד, מדוע זה קריטי לכלכלה המקומית, ואיך עסקים יכולים להרוויח מכך?
מערכת ישראל עסקים
מערכת האנרגיה הישראלית עומדת בפני שינוי דרמטי עם כניסתו של מתקן האגירה השאובה החדש בכוכב הירדן. מדובר בפרויקט השני מסוגו בארץ, שפועל לצד מתקן האגירה בגלבוע. המטרה היא להבטיח אספקת חשמל יציבה בשעות בהן הביקוש עולה על ההיצע, ובכך למנוע עליות מחירים קיצוניות ולשפר את אמינות רשת החשמל.
איך זה עובד? מתקן אגירה שאובה משתמש באנרגיה עודפת ל"העלאת" מים למאגר גבוה בזמן שהביקוש לחשמל נמוך. כאשר הביקוש עולה – המים מוזרמים חזרה כלפי מטה, מניעים טורבינות ומייצרים חשמל באופן מידי. התהליך הזה מאפשר ייצור אנרגיה נקי, מהיר ויעיל, ללא צורך בהפעלה מיידית של תחנות כוח מזהמות.
למה זה חשוב לעסקים? יציבות רשת החשמל היא קריטית לפעילות עסקית רציפה, בעיקר עבור תעשיות שצורכות חשמל בכמות גבוהה. בנוסף, מערכות אגירה שאובה מסייעות לשילוב מוגבר של אנרגיה מתחדשת, שכן הן מאזנות את התנודתיות של מקורות כמו שמש ורוח. המשמעות היא שבעתיד, חשבונות החשמל של עסקים עשויים להתייצב ולמנוע קפיצות חדות במחירים.
השקעה במתקנים כאלה היא חלק ממגמה עולמית של מעבר לאנרגיה חכמה יותר. קרן נוי והאצ'יסון, המחזיקות בבעלות על המתקן, מבינות היטב את הפוטנציאל הכלכלי של פרויקטים ירוקים וממשיכות להרחיב את פעילותן בתחום. עבור בעלי עסקים ויזמים, זהו סימן ברור שכדאי לבחון כיצד ניתן להטמיע פתרונות חכמים לניהול אנרגיה ולצמצם עלויות.
הפרויקט יפעל למשך 20 שנה לפחות, ויהווה מודל לאגירה שאובה בפרויקטים נוספים שעתידים לקום בישראל. מדובר בצעד משמעותי שמקרב את המדינה לעצמאות אנרגטית ומאפשר לשוק העסקי לפעול בסביבה יציבה וחזויה יותר.
האם לדעתכם ישראל צריכה להרחיב עוד יותר את השימוש באגירה שאובה? כיצד עסקים יכולים להיערך לשינויים בתחום האנרגיה? מהן לדעתכם ההשלכות הכלכליות של פרויקטים מסוג זה? שתפו אותנו בתובנות שלכם!