חללית נאס"א של פרויקט ארטמיס (צילום: AFP)
החשש: סין ורוסיה יקבעו עובדות בשטח. המטרה: להציב כור אמריקאי ראשון עד 2029
מערכת ישראל עסקים
בתוך עולם שבו החלל הפך מזמן לזירת תחרות גיאו-אסטרטגית, מגיעה הנחיה חדשה וחסרת תקדים: ראש נאס”א הזמני שון דאפי, על פי מדיניות ברורה של הנשיא טראמפ, הורה להתחיל בהכנות לשיגור תחנת כוח גרעינית אל פני הירח – תוך ארבע שנים בלבד.
המשמעות: לא עוד רק חקר הירח או ניסויי נחיתה, אלא הצבת תשתית אנרגיה גרעינית ראשונה מחוץ לכדור הארץ, שתשמש בסיס קבוע, כוח למערכות חישה ובקרה, ותעניק יתרון אסטרטגי במירוץ לחלל.
למה דווקא עכשיו?
החשש המרכזי הוא שסין או רוסיה יקבעו ראשונות עובדות בשטח – כולל הכרזה על “אזור בטחוני” או “אזור אסור לכניסה” סביב כור גרעיני משלהן. מהלך כזה עלול לסכן את תוכנית ארטמיס של נאס”א, שנועדה להחזיר את האדם לירח – והפעם כדי להישאר.
ולמה זה צריך לעניין גם יזמים, אנשי טכנולוגיה ומשקיעים בישראל?
• אנרגיה גרעינית בחלל פותחת שווקים חדשים בתחומי הנדסה, חומרים מתקדמים, AI, רובוטיקה וחיישנים
• שיתוף פעולה עם NASA ועם גופי חלל אזרחיים-ביטחוניים צפוי להתרחב – וסטארטאפים ישראליים עם יתרון טכנולוגי יכולים להשתלב
• צמיחה בתחום ה־SpaceTech כבר לא שייכת רק למעצמות – אלא גם למיזמים חכמים שחושבים רחוק
• המשמעות הכלכלית של תחנת כוח על הירח: קפיצת מדרגה בפיתוח קולוניות קבועות, תעשיית חומרים, כרייה, תקשורת ומחקר ביולוגי בתנאי חלל
העידן החדש של חקר הירח הוא לא רק מדעי – הוא גיאו-פוליטי, טכנולוגי וכלכלי. מעצמות רואות בו מנוף לשליטה, ונאס”א – בגיבוי טראמפ – מתכוונת להיות הראשונה שתשיג דריסת רגל אנרגטית בשטח.
מה דעתכם על הפעלת כור גרעיני מחוץ לכדור הארץ?
האם ישראל צריכה להשתלב בפרויקטים כאלה באופן יזום?
האם זהו פתח לשיתוף פעולה בין סקטור החלל לביטחון, או לתחרות בינלאומית שעלולה להוביל להסלמה?
מוזמנים לשתף בתובנות, לתייג יזמי חלל, חוקרי אקדמיה או משקיעים טכנולוגיים – ולקחת חלק בדיון על נקודת המפנה הבאה של האנושות: אנרגיה, ריבונות ואינטרסים על הירח.