דן בודנר מנכל ורינט (צילום: אוראל כהן)
רכישת ורינט על ידי קרן ההשקעות תומא בראבו תמורת 2 מיליארד דולר אינה רק עוד אקזיט ישראלי – אלא מהלך שמאותת על המגמות וההזדמנויות בשוק ההיי־טק הגלובלי בכלל, ובתחום התוכנה הישראלי בפרט.
מערכת ישראל עסקים
הערכת השווי והפרמיה למשקיעים
בעלי המניות של ורינט יקבלו 20.50 דולר במזומן לכל מניה – פרמיה של כ־18% על מחיר המניה ביוני האחרון. בשוק שבו חברות רבות מתקשות להשיג פרמיות משמעותיות, מדובר באמון גבוה יחסית מצד רוכש אסטרטגי. המשמעות למשקיעים: קרנות ענק כמו תומא בראבו ממשיכות לזהות ערך אמיתי בחברות ישראליות בעלות מודל תוכנה יציב, גם בתקופה של אי־ודאות כלכלית וביטחונית.
השפעה על חברות דומות
העסקה מייצרת Benchmark חדש להערכת שווי בחברות תוכנה ישראליות הפועלות בתחומי Customer Engagement, Data Analytics ו־Cyber Intelligence. חברות בינוניות־גדולות בתחומים אלו עשויות לזכות כעת לעניין מוגבר מצד קרנות השקעה בינלאומיות. גם חברות קטנות יותר, שמציעות טכנולוגיות משלימות, עשויות להפוך למועמדות לרכישה.
מגמות שוק
העסקה מצביעה על שלוש מגמות מרכזיות:
1. קרנות השקעה אמריקאיות ממשיכות להרחיב דריסת רגל בישראל, ורואות בה שוק יעד אסטרטגי.
2. תחום ה־Customer Engagement וה־AI לניהול לקוחות ממשיך להיות אחד החמים ביותר, במיוחד עבור גופים פיננסיים, קמעונאיים ורגולטוריים.
3. חברות ישראליות שמצליחות לייצר פריסה גלובלית (כמו ורינט עם 3,800 עובדים בארה”ב) הופכות לאטרקטיביות הרבה יותר לרוכשים זרים.
השפעה על אקוסיסטם ההיי־טק הישראלי
בעוד שחלק מהמשקיעים המקומיים היו מעדיפים לראות את ורינט ממשיכה כעצמאית, המכירה מאותתת לשוק כי גם בתקופות של גיוסי הון מאתגרים, יציאה לאקזיט היא אלטרנטיבה ריאלית ומשתלמת. עבור יזמים צעירים, העסקה מהווה הוכחה שיש ביקוש לחברות ישראליות בוגרות עם טכנולוגיה מבוססת.
תובנות למשקיעים
העסקה של ורינט–תומא בראבו עשויה לסמן פתיחה של גל חדש של רכישות אסטרטגיות בחברות תוכנה ישראליות, במיוחד בתחומים שבהם יש חיבור ישיר לטרנדים הגלובליים – בינה מלאכותית, שירותי ענן ופתרונות לייעול תפעול ארגוני. עבור משקיעים, זהו זמן מתאים למעקב צמוד אחרי חברות ישראליות ציבוריות ובשלות – שכן פרמיות דומות עשויות להופיע בהמשך.
האם לדעתכם העסקה הזו מהווה סימן לתחילתו של גל רכישות חדש בישראל?
אילו חברות נוספות עשויות להיות יעד לקרנות בינלאומיות בתקופה הקרובה?
והאם מכירת חברות לצורך אקזיט עדיפה על פני פיתוח עצמאי לטווח ארוך?
שתפו אותנו במחשבותיכם