ביטקור קפיטל חתמה על הסכם להקמת תשתית פיננסית לנכסים דיגיטליים. המטרה: לאפשר רכישה, מכירה והמרה בין כסף רגיל לקריפטו — אבל ההפעלה עדיין כפופה לתנאים ולאישורים הרלוונטיים.
מערכת ישראל עסקים
נשיא המדינה לשעבר ראובן (רובי) ריבלין מזוהה כיום גם עם אחד המהלכים המסקרנים בשוק הנכסים הדיגיטליים בישראל.
ביטקור קפיטל, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בתל אביב ובה מכהן ריבלין כנשיא החברה, חתמה על הסכם עם CRYMBO Technologies להקמה ולהטמעה של מערכת ליבה פיננסית לנכסים דיגיטליים במודל White Label.
יו"ר דירקטוריון ביטקור הוא מפכ"ל המשטרה לשעבר יוחנן דנינו.
אז מה בעצם הולך לקום?
בשלב הראשון מתכננת ביטקור להציע באמצעות המערכת שירותי רכישה, מכירה והמרה בין מטבעות פיאט — כלומר כסף רגיל כמו שקל או דולר — לבין נכסים דיגיטליים, וכן המרות בין נכסים דיגיטליים שונים.
המערכת אמורה לכלול גם ממשקים ללקוחות, ניהול חשבונות ויתרות, חיבור לספקי מסחר, משמורת ונזילות וכלים הקשורים לזיהוי לקוחות ולציות רגולטורי.
היעד שהציבו הצדדים הוא להגיע להפעלה ראשונית בתוך עד 90 יום — אבל חשוב לדייק: הספירה אינה בהכרח 90 יום ממועד פרסום הידיעה, אלא ממועד התקיימות התנאים הנדרשים לתחילת ההטמעה.
וזו נקודה משמעותית.
ביטקור אינה בונה את כל המערכת מאפס. היא מתכוונת להשתמש בתשתית קיימת ומודולרית של CRYMBO ולהפעיל אותה תחת המותג שלה. בעולם הפינטק, מודל כזה עשוי לקצר משמעותית את הדרך בין תוכנית עסקית למוצר שעובד מול לקוחות.
לפי דיווחים על ההתקשרות, פעילות החברה מתוכננת להתפתח בהדרגה ובהתאם למסגרות הרגולטוריות ולאישורים הרלוונטיים. חלק מהפעילות המתוכננת קשור גם להשלמת עסקה לרכישת שליטה בפרוקסימה, המחזיקה ברישיון למתן שירות בנכס פיננסי, ולקבלת האישורים הנדרשים מרשות שוק ההון.
למה זה מעניין בעלי עסקים?
כי הסיפור הגדול כאן אינו רק קריפטו.
אם המהלך יבשיל, הוא משקף מגמה רחבה יותר: החיבור בין המערכת הפיננסית המסורתית לבין נכסים דיגיטליים, תשלומים, סליקה ושירותים פיננסיים חדשים.
המשמעות האפשרית לעסקים היא שבעתיד שירותים שבעבר דרשו מעבר בין בנקים, זירות מסחר וספקי קריפטו שונים עשויים להתכנס לפלטפורמות פיננסיות משולבות יותר.
אבל נכון לעכשיו מדובר בתוכנית שנמצאת בתהליך הקמה — ולא בשירות שכבר זמין לציבור.
וזה בדיוק ההבדל בין הכותרת לבין מה שבעל עסק צריך לדעת: יש הסכם, יש תשתית ויש יעד להפעלה ראשונית. עכשיו צריך לראות האם התנאים והאישורים יושלמו, אילו שירותים יושקו בפועל ומה יהיו תנאי השימוש והעלויות.
השאלה המעניינת היא כבר לא האם עולם הנכסים הדיגיטליים ינסה להתחבר למערכת הפיננסית המסורתית — אלא עד כמה החיבור הזה יהפוך לשירות שימושי ונגיש גם לעסקים ולציבור הרחב בישראל.
מה דעתכם: בעוד כמה שנים קנייה והמרה של נכסים דיגיטליים תהיה פעולה שגרתית כמו העברה בנקאית — או שהקריפטו יישאר שוק נפרד?
הצטרפו לקהילת ישראל עסקים ב‑WhatsApp:
להצטרפות לקהילה